התכונה של בנאדם שאפשר לסמוך עליו שכל הפרטים הקטנים כבר טופלו, גם את אלה שלא חשבת עליהם. בזמן שכולם עוד מתלבטים בקבוצה, הוא כבר הזמין, תיאם ושילם מקדמה. אם הוא בעניין, אז סגורה הפינה על הכל.
מקור: ביטוי עברי מדובר: לסגור את כל הפינות – כמו בנייה או תפירה שבה מוודאים שכל קצה מסודר.
דוגמה: "תן לרוני לארגן את הטיול, הוא סוגר פינות, יהיה גם צימר וגם מנגל וגם מי שיחזיר אותנו".
ביטוי שמקורו מכפר יונה. משמעותו היא אדם אחר שצופה בתוכנית טלוויזיה פופולארית או מתנהג בצורה לא אותנטית המתאימה לדפוס אנשים שהוא מעריץ ללא סיבה. המילה "מושפע" היא קיצור של "מושפע מטלוויזיה" או "מושפע מחבריו".
דוגמה א':
ילד א': "תראה איך אני עושה כדור אנרגיה כמו גוקו מדרגון בול".
ילד ב'; "זה סתם שטויות. מה נסגר איתך? מה אתה מושפע?".
דוגמה ב':
נער: "רפי היית תלמיד טוב, הסתובבת עם הטמבלים האלה ופתאום נהיית ערס. מה אתה מושפע?"
מקור: ביטוי מקומי עברי.
לאבד את זה לגמרי, בבת אחת, בלי אזהרה מוקדמת. זה לא סתם ג׳ננה — זה הרגע שבו הבנאדם עובר מ־0 ל־100 בגלל משהו קטן לחלוטין, כמו שמישהו לקח לו את החניה.
דוגמה: "אל תזכיר לו את המשחק של אתמול, עף לו הפוני מזה".
מקור: ביטוי עברי מצחיק שנולד ככל הנראה בבתי הספר: כאילו הפוני (רעמת השיער הקדמית) עף מהראש מרוב עצבים.
מילה נרדפת למילה "בבקשה" לאחר אמירת תודה. משמשת כהקשר לתוכנית קומדיה ששודרה בעבר בערוץ ביפ, "לילה בכיף".
מקור: ביטוי עברי מדובר, מ"כיף" (מערבית: כֵּיף, הנאה).
זה ממש לא גאוני, מכובד, מעניין, מצחיק או מעיף ת'סכך למישהו.
לדוגמה: "זה מקובל לאכול עם סכין ומזלג".
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה.
דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית".
מקור: מלדינו: postema, פצע מוגלתי. בסלנג – אישה טיפשה, מעצבנת או חסרת תועלת.
אדם שכל החיים שלו הם קומבינה אחת ארוכה. לא נוכל בדיוק, אבל גם לא בדיוק ישר — פשוט תמיד מסתדר לו משהו על הדרך, ותמיד מישהו אחר יוצא הפראייר בסיפור. עובד חפיף ומרוויח כאילו עבד חודש.
מקור: מערבית: חַאפֵר, מהשורש ח-פ-ר. ככל הנראה בהשפעת הפועל "לחפור" במובן של "לנבור" ולמצוא פרצות.
דוגמה: "אל תיקח ממנו מחיר על השיפוץ, הוא חאפר, בסוף תשלם פעמיים".
חצי שעה להניח תפילין.
אדם בתחנה מרכזית: "חייל, צדיק, יש לך שתי דקות להניח תפילין?".
חייל: "בכיף, אבל אני יודע שזה חצי שעה אז אל תערבב אותי".
מקור: מהמשפט הקבוע של מתנדבי חב"ד שמציעים לעוברים ושבים להניח תפילין.
נאמר בלעז והכוונה שלו ל-2 מקרים שונים:
מקור: מאנגלית: case, "מקרה" או "טיעון".
תוכנית טלוויזיה סופר-מוכרת, בדרך כלל בשעה 20:00 בערב, כדי שאנשים שהרדימו את הילדים, יוכלו לצפות בה. בגדול, מדובר על רצף של סרטונים, כתבות, אירועים, שהתוצאה שלהם שלילית ב-99% מהמקרים, והאירועים לא רלוונטיים לחיים שלנו.
דוגמה: "ראית מה היה בחדשות, היה פיגוע בגוש עציון!"
מקור: שימוש אירוני במילה "חדשות" על מהדורת הטלוויזיה של 20:00.
ידוע.גם כ"סחלה קצינים". השלוק האחרון בבקבוק קולה לאחר שחבורה של חיילים שתו את רובו המוחלט והוא ניתן לקצין. השלוק מורכב ברובו מרוק, ולא מכיל הרבה קולה.
– "אחי כמעט גמרנו את הבקבוק. בוא ניתן את הסחלה לניר. הוא קצין מזה מניאק".
מקור: מהסלנג הצבאי: מערבית, ככל הנראה מ"סַחַל" – השארית בתחתית הבקבוק.
להיכנס למקום שלא הוזמנת אליו ולא שילמת עליו, ולהתנהג כאילו אתה מהצוות. זו קומבינה בסיסית בהתפתחות של כל ישראלי, ואם היא נכשלת היא הופכת מיד לפדיחה מול שומר בגילך שפשוט עושה את העבודה שלו.
מקור: מערבית: פַלַח (فلح), "לבקע" או "לפלח". בסלנג הצבאי והעירוני – לחדור בלי רשות.
דוגמה: "התפלחנו לחתונה בגן אירועים ליד, אכלנו מיין קורס וברחנו לפני הריקודים".
נועד לספר על תרופת הרגעה כל-כך חזקה, עד שאומרים שחצי ממנה, זה המון, ולכן אומרים 'חצי ואבן שלם'. נאמר בדרך כלל בעדות אשכנז.
דוגמה: "אני לא מאמין, הוא לקח חצי ואבן שלם?! הבנאדם היה צריך את השינה הזו!"
מקור: ביטוי עממי שהומצא לתיאור כדור הרגעה חזק במיוחד.
