ברכה והצלחה. כלומר, תצליח במה שאתה עושה.
מושג ידוע במגזר החרדי שאותו הטמיע הרב קנייבסקי זצ"ל כאשר היה מברך אנשים בבו"ה.
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
קריאת שבח ישראלית-ערבית שמשמשת לביטוי התרשמות עמוקה, אישור נלהב, או פשוט "כל הכבוד". משתמשים בה כשמישהו עשה משהו שמשאיר אתכם עם פה פעור — הזמין פיצה לכולם, חנה בחניה בלי לשלם, או ענה תשובה חכמה בזמן. מקורה בערבית, אבל בישראל אימצו אותה בשתי ידיים ועוד בעיניים עצומות.
דוגמה: חבר 1: "אחי, שדרגתי לך את כל הנסיעה לאיזור ביזנס בלי לשלם כלום." חבר 2: "סחטיין עליך אחי, סחטיין."
בנאדם שיורד מסיפור מסוים מהר למרות שהתחייב לכך.
דוגמה: "אלון, למה אתה מתנקנק? הבטחת שאתה תבוא לחתונה של יגאל".
נהוג להגיד את זה כשהלך העסק, אין כבר עניין, הסיפור נגמר.
דוגמה: "5-0 לאנגליה על ישראל. ראחת פלסטין".
קיקדאון ברכב, כלומר ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף.
דוגמה: "האוטו שלי בקיק רציני יכול להגיע ל-100 קמ"ש ב-6 שניות".
הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.
דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".
– "באמת שאפעם איגזמתה".
ביטוי לאדם שמאבד את זה כשהוא מתעצבן וצורח בקולי קולות.
לדוגמא: המורה צרח את נשמתו על עידן כשקיבל ציון נכשל במבחן.
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
