כשמישהי אומרת "עכשיו אני יורדת", היא מתכוונת לטחון אותך בחוץ לפחות עוד 10 דקות. לך תזמין משהו להרגע.
דוגמה: "נו מה קורה איתך? אמרת 'עכשיו אני יורדת' לפני רבע שעה כבר!"
מקור: ביטוי הומוריסטי עברי על הפער בין "אני יורדת" לבין הזמן שעובר בפועל.
כשמישהי אומרת "עכשיו אני יורדת", היא מתכוונת לטחון אותך בחוץ לפחות עוד 10 דקות. לך תזמין משהו להרגע.
דוגמה: "נו מה קורה איתך? אמרת 'עכשיו אני יורדת' לפני רבע שעה כבר!"
מקור: ביטוי הומוריסטי עברי על הפער בין "אני יורדת" לבין הזמן שעובר בפועל.
התאריך שממנו מתחילים לעבוד באמת. עד הדדליין יש בעיקר תכנונים, נטפליקס ו"מחר אני על זה"; בלילה שלפניו פתאום יש קפה, מצגת ושלושה מסמכים שנכתבים במקביל. בעבודה ובלימודים זה הזמן האחרון להגיש משהו, ובחיים זה בעיקר מקור ללחץ.
מקור: מאנגלית — deadline, מילולית "קו מוות". מקור המונח נקשר לעיתים לקו במחנות שבויים במלחמת האזרחים האמריקנית שאסור היה לחצות; המשמעות "מועד אחרון" התקבעה בעולם העיתונות ומשם הגיעה גם לעברית.
דוגמה: "אני לא יכול לצאת הערב, יש לי דדליין מחר בשמונה בבוקר ועוד לא התחלתי".
שני מובנים, שניהם לא נעימים: או שאתה בקריז — חשק מטורף למשהו (סיגריה, קפה, שוקולד) שאתה לא יכול להשיג עכשיו, או שמישהו "חוטף קריז" — מתעצבן פתאום ומתפוצץ על כולם בלי שום התראה.
דוגמה: "אני בלי קפה מהבוקר, אני בקריז, אם מישהו ידבר איתי הוא יחטוף פצצה לפנים".
מקור: מרוסית: криз ("קריז"), קיצור של קריזיס – משבר. נכנס לעברית דרך עולם הסמים (תסמיני גמילה), והתרחב לכל התקף עצבים.
יש למילה ״חנטריש״ שני פירושים.
1. אדם זקן עם קו מחשבה לא מודרני, לא חייב להיות זקן בגיל.
2. סחורה גרועה, עבודה מרושלת, או סתם בנאדם שאי אפשר לסמוך עליו. זה מה שיוצא כשעושים משהו חפיף ומקווים שאף אחד לא ישים לב — אבל האמת יוצאת לאור.
דוגמה 1: ״סבא, די להיות חנטריש. גם בתקופתך היו הומואים״.
דוגמה 2: ״זה חנטריש, ביקשתי ממנו לאסוף חבילה, לא קרא את שעות הפתיחה ובסוף החבילה לא הגיעה״.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מרוסית או מיידיש שהתגלגלה דרך השוק, במשמעות של סחורה עלובה וישנה.
כשמישהו מגיע, אבל רק בקטע של "תראו, אני פה". הוא מופיע לחצי שעה באירוע, מחייך לכולם, אוכל משהו ונעלם, כאילו מילא מכסה. אפשר גם להשתמש בזה על מי שעושה משהו בחצי כוח רק כדי לצאת ידי חובה.
מקור: ביטוי עברי מדובר, הרחבה אירונית של "לכבד בנוכחות" – מי שמגיע רק כדי שידעו שהוא היה.
דוגמה: "הוא הגיע לחתונה רק לעשות כבוד, עד שהחתן אמר שלום הוא כבר היה באוטו".
כשמישהו מעצבן אותך, אפשר לשאול אותו האם הוא רעב. במקרה והתשובה היא "לא", עונים: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה?". במקרה והתשובה היא "כן", עונים: "יופי, כי אתה הולך לאכול דקירה".
דוגמה:
אדם 1: *מתנהג בצורה מעצבנת, באה ברע*
אדם 2: תגיד [שם גנרי], אתה רעב?
אדם 1: "לא".
אדם 2: "אז למה אתה רוצה לאכול דקירה"?
מקור: ביטוי איום מדובר.
לא דווקא מספק סחורה פיזית, אלא עומד בציפיות.
דוגמה: "המרצה חיים שפירא הגיע להפי שלנו, היה מעניין, לגמרי סיפק את הסחורה".
מקור: ביטוי עברי מעולם המסחר, מקביל לאנגלי deliver the goods.
שקר.
"אני אומר לך, אני הצלחתי להרביץ לארבע אנשים לבד."
"זה… מבוסס על סיפור אמיתי"
מקור: מהכותרת הקבועה של סרטים: based on a true story.
אנרגיה טובה. בהכרח לא חשמל באוויר.
מקור: ביטוי עברי מדובר, בהשאלה מתחושת המתח החשמלי שלפני סערה.
אני נדהם מהמידע שאתה אומר לי.
לדוגמה:
"אחי, מסי חתם בפריז סאן ג'רמן ועזב את ברצלונה".
"זין שלי"
מקור: ביטוי עברי וולגרי שמשמש כקריאת תדהמה.
גם נקרא חצי עבודה, עבודה לא משהו, או עבודה בה חיברו בין שני דברים שלא אמורים להתחבר, או כל מה שיכול להעיד שקבלן ערבי או עובדים ערביים ביצעו את העבודה.
דוגמה: "תקעו לך פה את ברז המים ממש קרוב לחשמל והילד שלך יכול להפוך לפחם מהר מאד. בחיים שלי לא ראיתי עבודה ערבית כזו".
מקור: ביטוי גנאי עברי נפוץ בעל אופי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל אני גאה מידי בשביל להגיד שאני לא יודע, או שאני אכנס לצרות אחר כך. לקוח מקומדיית הישראלים.
ריבי: "בא לי גלידה"
רמי: "מה לשים לך בגלידה?"
ריבי: "אתה יודע מה אני אוהבת"
רמי: "וואלה אם אני לא אדע, מי ידע?"
מקור: ציטוט שהפך לביטוי עממי מתוך תוכנית טלוויזיה ישראלית.