אוטוטו

מה זה

אוטוטו

ההגדרה עבור

אוטוטו

הזמן הכי אלסטי ביקום. כשישראלי אומר "אוטוטו" זה יכול להיות עוד חמש דקות, עוד שעה, או עוד שבוע וחצי. בדרך כלל הוא אומר את זה בדיוק כשהוא עוד לא התחיל להתלבש, ובטח שלא יצא מהבית. מי שמאמין לו הופך בסוף לפראייר שמחכה בכניסה.

מקור: מאיטלקית או מלדינו, ככל הנראה בהשפעת הצירוף הצלילי "עוד-עוד". המילה מתועדת בעברית המדוברת מאמצע המאה ה-20.

דוגמה: "איפה אתה? כולם כבר כאן!" "אוטוטו מגיע, אני בדרך". (הוא עדיין במקלחת).

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.

מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.

דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".

נדיר שישתמשו בזה פרקטית כ"בית בושת" – המונח המקורי שלשמו הגענו. בדרך בא לתאר עבודה ערבית, יחס מסריח, אנשים פקקט או בכללי חרא.

דוגמה: "הלכתי לביטוח לאומי. בית זונות מה שקורה שם. אנשים נכנסים בלי תור, מקומבנים, בלאגנים ואפילו הייתה קטלה אחת. חייבים לסגור את המקום".

מקור: ביטוי עברי וולגרי לבלגן מוחלט.

אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.

מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.

דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".

כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.

מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.

דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".

  1. האדם שתופס בביצים בעל יתרון מסוים שנותן לו יתרון על האדם שאינו נתפס בביצים, והוא מנצל אותו.
  2. יש לאדם מידע אשר נותן לו אופציה לסחוט אדם אחר, לכן האדם הראשון תופס את האדם השני בביצים.

דוגמה א': "לא עשיתי הסכם ממון עם אשתי, ועכשיו היא רוצה להתגרש. היא ממש תופסת אותי בביצים".

דוגמה ב': המאפיונרים תופסים את הפוליטקאים בביצים".

מקור: ביטוי עברי וולגרי, מקביל לאנגלי to have someone by the balls – להחזיק במישהו בנקודת התורפה שלו.

מי שמבלה את רוב חייו מול מסך עם אוזניות, ויודע בעל פה כל קומבו ומפה. בעיני עצמו הוא אתלט אלקטרוני, בעיני ההורים הוא "זה שלא יוצא מהחדר". לפעמים בא עם צעקות על חבר לצוות באמצע משחק.

מקור: אנגלית, gamer, "מי שמשחק משחקים", ממילה game. נכנס לעברית עם התפשטות משחקי המחשב והקונסולות.

דוגמה: "הוא גיימר רציני, אתמול הוא עלה על דרגה חדשה בשלוש לפנות בוקר".

סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.

מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.

כתיב נוסף: פלאנטר

דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".

בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.

מקור: מהפועל העברי "לרחף" – כמו מי שמרחף מעל הקרקע ולא נוגע במציאות. המשמעות קרובה ל"בעננים".

דוגמה: "דיברתי איתו עשר דקות על החתונה, הוא מרחפן, לא שמע מילה".

ביטוי שימושי שאומר "בחייך", "לא נכון", או "אל תהיה תמים". אפשר להגיד אותו כשמישהו מספר לך סיפור לא הגיוני, וגם כשמישהו מתנצל על שטות והשיחה צריכה פשוט להמשיך הלאה. הכל תלוי בטון, ובכמה ידיים זזות תוך כדי.

מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה בהשפעת הערבית "חַלִּיק" או "סִיבַּכּ" (עזוב), שמשמש כדי לבטל את דברי בן השיח.

דוגמה: חבר 1: "סליחה שלא עניתי, הטלפון היה על שקט". חבר 2: "עזוב אותך, הכל טוב".

המילה הכי רב-תכליתית בשפה. יכולה להיות "קדימה", "תזדרז", "ביי", "נו באמת", "אני לא מאמין לך" ו"בסדר, נו" — הכל תלוי בטון ובכמה אות ל' הוספת באמצע. מילה שמצליחה לסגור שיחה, לפתוח בלאגן או להוציא קבוצה שלמה מהבית, לפעמים באותה דקה.

מקור: מערבית: יַא אַללָּה, "הו אלוהים". בעברית איבד את המשמעות הדתית והפך לקריאת זירוז כללית.

דוגמה: חבר 1: "אנחנו מאחרים כבר חצי שעה". חבר 2: "יאללה יאללה, אני יורד". (הוא עוד במקלחת).

"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד".

מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים.

דוגמה: "אחי, אני צריך לקום מחר לביצפר ואני בכלל לא למדתי".

משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.

מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא "מכה" אותך, בדומה לביטוי האנגלי it hits you.

דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".

כתיבת תגובה