כשמישהו עושה בופר, הוא פשוט מתמהמה, דוחה ומשחק על הזמן בלי להתקדם לשום מקום. זה יכול להיות חבר שאתה מחכה לו כבר שלוש שעות, עובד שמסרב להתחיל משימה עד הדקה האחרונה, או בן/בת זוג שיש להם תשובה לכל שאלה חוץ מתשובה ישירה. נגזר מהמונח הטכנולוגי "buffer" — כי בדיוק כמו סרטון שנתקע בטעינה, גם הוא לא זז.

דוגמה: חבר 1: "איפה אורי? אמרנו שמתחילים ב-8." חבר 2: "שכח, הוא בבופר. יגיע כשיגיע".

הגרסה המקוצרת והעצלה של נודניק, כי אפילו להגיד את המילה המלאה זה כבר מאמץ. זה מי שלא מפסיק לחפור על אותו נושא עד שאתה מסכים איתו רק כדי שישתוק.

דוגמה: "די נודז, שאלת אותי את זה שלוש פעמים בעשר דקות".

אדם שכל החיים שלו הם קומבינה אחת ארוכה. לא נוכל בדיוק, אבל גם לא בדיוק ישר — פשוט תמיד מסתדר לו משהו על הדרך, ותמיד מישהו אחר יוצא הפראייר בסיפור. עובד חפיף ומרוויח כאילו עבד חודש.

דוגמה: "אל תיקח ממנו מחיר על השיפוץ, הוא חאפר, בסוף תשלם פעמיים".

הגישה הישראלית הרשמית לפתרון בעיות: בלי תכנון, בלי ישיבת הכנה, פשוט מכה אחת חזקה והעניין סגור. עובד מעולה בערך בחצי מהמקרים, ובחצי השני יוצא מזה סיפור שמספרים שנים אחר כך.

דוגמה: "מה יש לחשוב, נשכור אולם, נזמין דיג׳יי, זבנג וגמרנו".

הבנאדם יכול הכל. נלקח מהבדיחות המקוריות על צ'אק נוריס וזלאטן איברהימוביץ', שאין שני להן.

דוגמה: "יש לו מלא ווסאח. הבנאדם טורק דלתות מסתובבות ביד ימין וביד שמאל".

המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.

דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, אולי להישאר, תלוי במזג האוויר ובמי מגיע… תכלס, בא לכם או לא?"

כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.

דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".