כשחבר שואל אותך, אחרי שאתה מספר לו שהיית בדייט, אם 'נישקת אותה', הוא אומר שהוא רוצה להגיע לפואנטה, ומהר. אם הלך, ואם הולך להיות דייט נוסף.
דוגמה: "נו, נישקת אותה?".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
כשחבר שואל אותך, אחרי שאתה מספר לו שהיית בדייט, אם 'נישקת אותה', הוא אומר שהוא רוצה להגיע לפואנטה, ומהר. אם הלך, ואם הולך להיות דייט נוסף.
דוגמה: "נו, נישקת אותה?".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
אל תדבר איתי, במיוחד לא מאוחר יותר. ככל שמבטאים את צירוף המילים דבר איתי יותר ארוך, כך האדם שמקבל את הבשורה שידברו איתו, פחות מעניין, נקודתית או בכלל, תלוי בסיטואציה. מגיע בדרך כלל עם המחשה של טלפון ישן, בצורת 🤙, שמוצמד לאוזן.
אישה: "אתה חייב לקחת את עצמך יותר ברצינות"
גבר: "דברי איתי"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
בקיצור, לעניין, בלי סיפורים. מה שאומרים כשנמאס מההקדמות ורוצים לשמוע את השורה התחתונה. מי שלא יודע להגיע לתכל'ס הוא בדרך כלל חופר.
מקור: מהמילה העברית "תכלית" (מטרה), בתוספת סיומת בסגנון יידיש. הצורה "תכלס" נפוצה בדיבור הישראלי מאז ימי היישוב, ומקור הסיומת אינו ודאי.
כתיב נוסף: תכלס, תכלעס
דוגמה: "טוב, תכל'ס, אתה בא או לא בא?"
הומוסקסואל.
דוגמה: "המתרומם הזה עקף אותי בדרך למצעד. חרפה".
מקור: כינוי גנאי הומופובי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
כשמישהו לא מפסיק לדבר על אותו הדבר שוב ושוב, מנסה לשכנע אותך, לגרום לך לעשות משהו, או פשוט מטחן את המוח — הוא חופר. הפועל "לחפור" מתאר את התחושה שהצד השני מקדח לך את הראש עד שאתה מוכן לעשות כל דבר רק כדי שיפסיק. זה יכול להיות הורה, בוס, חבר, ואפילו אותו טיפוס שמסביר לך כמה כדורגל עגול.
מקור: מהפועל העברי "לחפור" – כאילו המדבר חופר בור שאין לו סוף.
דוגמה: חבר 1: "אחי, כבר שבוע אמא שלי חופרת לי שאסתפר." חבר 2: "אז תסתפר כבר." חבר 1: "לא, עקרון."
כינוי לאדם דו מיני. נלקח מהחיקוי של "רז זהבי" מהתוכנית "בובה של לילה", המשוחקת על ידי שלום מיכאלשווילי.
לדוגמה:
נתן: "ראיתי את איתן במועדון אתמול. הוא יצא החוצה עם בחור, ושבוע קודם הוא יצא עם איזה מישהי"
דביר: "כן אחי. איתן גם בנבדל אקטיבי וגם פסיבי".
מקור: ציטוט מתוך מערכון בטלוויזיה הישראלית.
הציון הכי גבוה שיש בעברית, ולא סתם אומרים אותו פעמיים — פעם אחת זה סתם משהו, פעמיים זה כבר בלתי נתפס. משמש בעיקר לאוכל, לנופים ולבנאדם שהוא פשוט תותח. ככל שמותחים יותר את ה"משהו" השני, ככה זה היה מטורף יותר.
מקור: הכפלה עברית להדגשה, תופעה מוכרת גם בערבית המדוברת. "משהו משהו" הוא הציון העליון של "משהו" (מיוחד).
דוגמה: "אחי, החומוס שאכלנו בירושלים היה משהו משהו, אני עדיין חושב עליו".
הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.
מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.
כתיב נוסף: צ'מאע, צמע
דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".
בזמן הקרוב. לא באמת חמש דקות. כשאומרים עשר, חמש או שתי דקות, תדעו שמדובר בד"כ בשקרנים. כשנוקבים במספר ספציפי, תדעו בד"כ שמדייקים.
דוגמה: "חמש דקות אצלך".
מקור: ביטוי עברי מדובר על הזמן הישראלי הגמיש.
מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.
מקור: מ"חלטורה", שמקורה ברוסית халтура (עבודה מזדמנת ושטחית), עם הסיומת "-יסט".
דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".
מונח שמגביר דרמה. לעתים רחוקות הדבר המטורף באמת מחסיר פעימה, עוצר נשימה, לא מצליחים להרגע ממנו.
דוגמה: "היה מטורף היום בעבודה. קיבלתי יותר מדי לקוחות!".
מקור: מהמילה העברית "מטורף" (משוגע), שבסלנג הפכה למחמאה ולהגזמה.
קשר רומנטי קליל וחד-פעמי (או כמה-פעמי, לא נספור) בלי שום כוונות רציניות ובלי לדבר על "לאן זה הולך". כולם יודעים מה זה, אף אחד לא מודה שהוא בתוך אחד.
מקור: מיידיש וגרמנית: Stutz, "מכה" או "דחיפה". בעברית קיבל משמעות של קשר רומנטי מזדמן וקצר.
דוגמה: "לא לא, זה לא בן זוג שלי, זה סתם סטוץ… כבר שמונה חודשים".