מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.

לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".

אדם שמתעצבן מהר.

דוגמה:

רועי: "אתמול ראיתי את יוסי ואמרתי לו ששמחתי שבני סכנין ניצחו אתמול את בית"ר. כמעט הלכנו מכות."

ניסים: "מה אתה דפוק? יוסי אוהד בית"ר."

רועי: "אני יודע, רציתי לצחוק איתו קצת. לא ידעתי שיש לו פתיל קצר".

מחיאת כפיים מילולית באורך מילה אחת. אומרים לך את זה כשעשית משהו טוב באמת, לא סתם משהו שקטן עליך — סחתן זה רמת פידבק שאתה זוכר ממנה כמה ימים. בא מערבית ("סח אל־בדן"), ובעברית זה הפך לתעודת הצטיינות שאפשר לחלק בחינם.

דוגמה: "אחי, סידרת לכולם כרטיסים לחצי מחיר? סחתן עליך".

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

עברו עליו כל כך הרבה דברים בחיים, או נמצא בשיאה של תקופה רעה (מנטלית, חברתית או מינית), שאין לו כוח להתמודד עם דברים נוספים.

דוגמה: "תומר השבור הזה מתחיל לצאת עם כל אחת שהוא רואה באינסטגרם".

מבטאים, כמו שמבטאים mispar. ויש לו שני פירושים:

1. מספר טלפון.
   דוגמה: "היא שווה, ראיתי אותך מדבר איתה. השגת מספר?".
2. הכוונה היא לפעם אחת כשעושים סקס.
   דוגמה: "אני רואה שהיא רגועה. נתת איזה מספר שם?".

היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.

דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."