בדיחה, צחוק, או סתם שטות שנזרקת באוויר כדי להצחיק את החבר'ה. מילה שהגיעה מהערבית ונשארה איתנו כי אין לה תחליף עברי שמרגיש באמת נכון. אם מישהו אומר "דאחקה" אחרי משפט, סביר שהוא לא באמת התכוון ושאתה יכול להירגע. ומי שכל השיחה שלו דאחקות — כנראה שיש בו קצת מהפלצן, אבל בגרסה החמודה.
מקור: מערבית: דַּחְקָה, "צחוק" או "בדיחה" (מהשורש ד-ח-כ, לצחוק).
כתיב נוסף: דחקה
דוגמה: "מה, באמת חשבת שאני אקום בשש בבוקר לריצה? דאחקה, אחי".
דוגמה נוספת: "אחי אל תיעלב, עשינו את זה בדחקה, מה נלחצת פתאום".