הבנאדם עליו אומרים 'וואלה יופי' או המצב – הוא חוצפן, שערורייה או קטסטרופה.

דוגמה: [אדם נוסע בפקקים] "וואלה יופי! שוב פעם פקקים, מתי לעזאזל יבנו את הכביש העוקף?"

מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.

נאמר למי שגילה עכשיו משהו שכל העולם ידע לפני שבוע, ובא לספר לך את זה בהתלהבות כאילו הוא שבר חדשות. אין שום אליהו, זה סתם אליהו, וכן — אומרים את זה גם בשתיים בלילה. אם הוא ממשיך להסביר לך את זה אחרי שאמרת לו, הוא כבר חופר.

דוגמה: חבר 1: "אחי שמעת? העלו את מחירי החניה בעיר!" חבר 2: "בוקר טוב אליהו, זה מלפני חודשיים".

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

סלנג ירושלמי לצמר גפן מתוק.

סטוקינג רציני לאדם עד כדי הטרדה.

דוגמה: הוא חפר לו ת'קישקע של החיים

משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.

דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".

בהכרח לא עוד יום במשרד. זה יכול להיות לא במשרד, וזה יכול להיות ממש לא "עוד יום". בקיצור, כל מה שלא "עוד יום במשרד", תופס.

דוגמה: "עשיתי היום 30 שיחות טלפון וסגרתי 29 עסקאות. עוד יום במשרד".