משכן הערסים. מועדון בבאר שבע שערוך לקאטלות, פרחות ועמחה.
משכן הערסים. מועדון בבאר שבע שערוך לקאטלות, פרחות ועמחה.
מערבית, והפכה לדרך הכי קצרה בעברית להגיד שמשהו מבאס. משתמשים בה על כל דבר, מביטול מסיבה ועד מילקי שנגמר במקרר. אפשר גם להגיד "איזה בעסה" עם אנחה ארוכה, זה מוסיף דרמה.
דוגמה: "ההופעה בוטלה והכרטיסים לא מוחזרים. בעסה, אחי".
מה שהערסים לובשים, בין הנדר של חמישי, הדקירה של שישי ותחילת השבוע, כשאת השבת – שומרים. בדרך כלל בצבע לבן, עדיפות לאדידס, כדי שיבלבלו אותם עם רוסים.
כמו שנאמר: "בחמישי נודר, בשישי דוקר, שבת שומר".
דוגמה: "יקיר, קניתי לך איזה טרנינג לשבת של ריאל מדריד, משהו שיעיף לך את העצמות. מתי אתה פנוי לישיבה של הביוקר?".
כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.
"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".
"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"
מילת הפתיחה הישראלית לכל משפט שיש בו הפתעה, ספקנות, או שניהם ביחד. תלוי לגמרי בטון: "וואלק?" זה "באמת?!", "וואלק." זה "לא מאמין לך מילה", ו"וואלק אחי" זה כבר סימן שהולך להיות סיפור ארוך. משמש גם כשאין לך מה להגיד למישהו שחופר לך כבר עשר דקות.
דוגמה: אדם 1: "שמע, קניתי דירה בתל אביב". אדם 2: "וואלק?!".
הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.
דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".
עובדת בשירותי ליווי, זונה. הכינוי לקוח מפרשנות שניתנה לפסוק בו מציגים את רחב הזונה, ומפרשים את זה כ"מוכרת מזון" בספרי תנ"ך לילדים.
– "שמע, אני לא רוצה להגיד את זה ליד אמא שלה, אבל שמעתי שהיא פוטרה מהעבודה והפכה למוכרת מזון".
משומש אך ורק למין הגברי, ומתייחס ל: מטומטם, מפגר, חסר השכלה, עושה משהו אותו דבר ומצפה שזה יצליח, טמבל, בדרך כלל על ידי התנהגות גברית טיפוסית.
דוגמה: "שמע, אתה חמור. די כבר לנסות להתחיל עם מי שלא רוצה אותך".