ילדי סנטר הוא כינוי סלנג ישראלי אשר נמצא בשימוש מהעשור הראשון של שנות ה-2000, לתת-תרבות של נערים ונערות משלהי דור ה-Y ומדור ה-Z שנוהגים להסתובב בדיזנגוף סנטר בתל אביב.

דוגמה: "הבחור הזה ילד סנטר דפוק".

הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. לא משנה כמה כסף יש לך, הרעיון שמישהו אחר קיבל את אותו הדבר בעשרה שקלים פחות ממך יכול להרוס לך את כל השבוע. פרייער הוא מה שאתה, וכל המאמץ בחיים הוא לא להיות אחד כזה.

דוגמה: "נסעתי ארבעים דקות לתחנת דלק אחרת כי שם זה אגורה פחות לליטר. אני לא יוצא פרייער".

משהו שנראה מדליק מבחוץ ומתגלה כזבל שלם ברגע שמשתמשים בו. מי שקונה לוקש בלי לבדוק מקבל תעודת פראייר על המקום.

דוגמה: "קניתי אוזניות בעשרה שקל בשוק, אחרי יומיים התפרקו לי באוזן. האכיל אותי לוקש".

לאבד את זה לגמרי, ולא בהכרח בגלל משהו רציני — לפעמים מספיק שהמזגן החליט למות ביולי. אפשר גם להתחרפן משמחה, אבל ברוב המקרים זה קורה כשהמצב פשוט על הפנים.

דוגמה: "שלוש שעות בהמתנה לתמיכה הטכנית, עוד רגע אני מתחרפן".

ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.

דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?

הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.

דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".

– "באמת שאפעם איגזמתה".