יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.
לדוגמה: "ידעתי שהמיזם שלו בדרום תל אביב ייצא פקקט. זרק חצי מיליון לפח".
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה צליל עברי מדובר בהשראת "פקק" או "פקקט" (בדיחה כושלת).
יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.
לדוגמה: "ידעתי שהמיזם שלו בדרום תל אביב ייצא פקקט. זרק חצי מיליון לפח".
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה צליל עברי מדובר בהשראת "פקק" או "פקקט" (בדיחה כושלת).
הרמה הבאה של חופר. זה כבר לא סתם מישהו שמדבר יותר מדי — זה מקדחה ישירה לתוך הגולגולת שלך, בדרך כלל על אותו סיפור שכבר שמעת ארבע פעמים השבוע. אחרי חצי שעה כזאת אתה מבין למה המציאו את המילה נודניק.
מקור: הרחבה של "לחפור" עם "בשכל", כאילו החופר מגיע עד למוח.
דוגמה: "תעשה לי טובה תעביר אותי למקום אחר בפתיחת השולחן, הבחור הזה חופר לי בשכל מהמנה ראשונה".
השפריץ – גרסה מעודנת של השפריץ ניטים.
1. פעולה שמגיעה בעקבות פעילות מינית, אורגזמה.
2. שמח מאוד, פרץ של שמחה חסר מעצורים.
לדוגמא:
מקור: ביטוי עברי וולגרי, מקוצר מ"השפריץ ניטים".
כשנקבה אנושית קוראת לנקבה אנושית אחרת "אחותי", היא רוצה להגיד לה: "אני מנומסת מדי להגיד לך ללכת להזדיין עם השלשולים הובראליים שיוצאים לך מהפה".
דוגמה:
"תגידי, את הולכת להופעה של אד שירן?"
"אחותי, מה נסגר איתך?"
לא הייתה פעם אחת בהיסטוריה שמישהי אמרה למישהי את המילה “אחותי” והיא לא ניסתה להגיד לה שהיא מטומטמת, מפגרת, חסרת מודעות, בעלת פערים בידע, בורה, טיפשה, אהבלה. וזה לא כולל מקרים אחרים (ועוד).
דוגמה: “אחותי, הייתה צריכה להפסיק לצאת עם יניב מזמן!”.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל ל"אחי".
כינוי לאלון מזרחי. נבע מכך שלאחר כל הבקעה, הוא היה מושיט את ידיו לצדדים ומחכה תנועה של אווירון.
מקור: כינוי שנולד בתקשורת הספורט על שם חגיגת השערים של הכדורגלן אלון מזרחי, שפרש ידיים כמו כנפי מטוס.
מצב רוח של יום שני בשבע בבוקר. לא ממש עצוב, לא ממש כועס, פשוט משהו כבד ואפור באוויר שאי אפשר להסביר. בדרך כלל התוצאה של משהו מבאס שקרה, או של כלום בכלל.
מקור: מקור המילה אינו ודאי. יש המקשרים אותה ליידיש ויש לערבית המדוברת, ובכל מקרה היא מתועדת בעברית הישראלית כבר מאמצע המאה ה-20.
דוגמה: "מה קרה לך? אתה כולו מצוברח היום". "לא יודע אחי, ירד גשם והקפה נגמר".
בדרך כלל מכוון לארגזים של כסף.
דוגמה: "אמא, אני עובד בהייטק, הבאתי ארגזים הביתה".
מקור: ביטוי עברי מעולם הכסף.
מילת חיבה אוניברסלית שאמא, סבתא, חברים וגם נהגי מונית משתמשים בה. אפשר להגיד אותה לכל אחד, בכל גיל, בלי שום קשר למה שהוא עשה. בשימוש יומיומי מאפשרת לך להיות חמים בלי להתחייב לשום דבר.
מקור: מהמסורת היהודית: "כפרה" היא קרבן שמכפר על חטאים, ו"כפרה עליך" פירושו "אני מוכן להיות קרבן בשבילך". הביטוי נפוץ במיוחד בקהילות יוצאי צפון אפריקה והתגלגל למילת חיבה כללית.
כתיב נוסף: כפרה עליך
דוגמה: "כפרה עליך, תביא לי עוד קפה ואל תשכח סוכר".
דוגמה נוספת: "כפרה עליך, תזיז ת'אוטו שנייה שאני יוצא?".
סלנג דור Z שמשמש כמילת הדגשה: מאוד, בטירוף, בצורה קיצונית. אפשר להיות ברוטלי עייף, ברוטלי רעב או לאכול ברוטלי טוב. ההגזמה היא כל הרעיון, ולכן זה עובד גם על דברים טובים וגם על דברים רעים.
מקור: מהאנגלית brutal ו-brutally, "אכזרי" או "בברוטליות". בסלנג האינטרנט האנגלי המילה התרככה והפכה להדגשה, וכך היא עברה גם לעברית של הרשת.
דוגמה: "הלכתי אתמול לחדר כושר ואני ברוטלי תפוס ברגליים, בקושי יורד במדרגות".
מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה.
מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות.
כתיב נוסף: מדושן עונג
דוגמה: "אחרי הסעודה אמא ישבה על הספה, מדושנת עונג, ואמרה שאף אחד לא מפריע לה".
הזאב הבודד של האינטרנט: לא צריך אף אחד, קם בארבע לפנות בוקר, לא מחייך בתמונות ובטח שלא עונה להודעות. ברשת זה התחיל כמחמאה רצינית ונגמר בעיקר בצחוק — היום קוראים "סיגמא" לכל מי שעושה משהו מוזר בביטחון מלא. משהו כמו "יש לו ריזז", רק בגרסה המתבודדת.
מקור: מאנגלית — sigma male, על שם האות היוונית סיגמא (Σ). הכינוי נוצר ברשת כהמשך להיררכיית ה"אלפא" וה"בטא", ונכנס לעברית דרך טיקטוק וממים של דור Z, לרוב באירוניה.
כתיב נוסף: סיגמה, סיגמא מייל
דוגמה: "הוא ישב לבד בחתונה, אכל שלוש מנות עיקריות ועזב בלי להגיד שלום. סיגמא".
בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול.
מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש.
כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס
דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".