גִּרְבּוּץ הוא גירוד באשכים. המילה היא הֵלְחֵם של המילים "גירוד" ו"ביצים". שורש ג.ר.ב.צ.

דוגמה: אחי דיי לגרבץ (שם פעולה) כבר אתה על הבמה.

להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.

דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".

המילה שמורידה שיחה שלמה מהאוויר לקרקע. אחרי חמש דקות של הסברים, תירוצים ורקע היסטורי מיותר, מישהו זורק "תכלס" וכולם פתאום נזכרים מה בעצם השאלה. בן דוד רחוק של דוגרי, רק בלי הצורך לפגוע במישהו בדרך.

דוגמה: "אז חשבנו אולי לצאת, אולי להישאר, תלוי במזג האוויר ובמי מגיע… תכלס, בא לכם או לא?"

יצור, לקוח מאנגלית Creeping. עם סגנון וטאץ' עברי, מדובר בהתנהגות מוזרה של אותו אדם. האדם מעורר תחושת אי נוחות בקרב כלל המגדרים. התחושות כוללות צמרמורות, תחושת בחילה קלה ורצון לברוח מהמקום בו אותו אדם נמצא.

דוגמה: "מיכל, פנחס הזה מקריפ אותי כל הזמן".

הפוזיציה שאף ישראלי לא מוכן להיות בה, גם אם זה אומר לעמוד ארבעים דקות בטלפון עם שירות לקוחות בשביל להחזיר 12 שקל. הפרייער הוא זה ששילם מחיר מלא, לא עשה קומבינה ולא ביקש הנחה — ולכן ידבר על זה עוד שנתיים. בארץ עדיף לספוג פדיחה מאשר להיחשב פרייער.

דוגמה: "מה, שילמת על החניה? מה אתה פרייער?".

אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.

דוגמה:

"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".

– "די, תמשיך".

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

אדם שאוהב להתחסן ומדי פעם מתחסן למחלה כזו או אחרת. נאמר לשלילה.

אדם שרצה לחרטט, ותפסו אותו. אדם שקרתה לו תאונה מביכה. אדם שבזמן שקרתה לו תאונה מביכה, הוא ניסה לחרטט לגביה, ואז תפסו אותו. בקיצור, אדם שלא מעוניין בזה שידעו שקרה לו משהו רע, והוא מנסה להסתיר את זה, ופשוט עולים על העניין.

דוגמה: תשמעי איזה פאדיחה, הלכתי לאכול שווארמה עם בן הזוג שלי, ואז הגיע האקס והתחיל להתיישב איתנו כמו ידיד. רציתי לקבור את עצמי.