עשה איתי אנגל

ממש טוב, מצוין, פיגוז לעכוז, סוף הדרך. פנטסטי.

"איזה משחק, מלא נקודות והיתרון זז מצד לצד. חבל על הזמן"

כינוי לאדם שרק עכשיו נחשף לראשונה בחייו לתוכן מסוים ומתנהג כאילו הוא כריש שבקיא בתחום.

כשמישהו עושה בופר, הוא פשוט מתמהמה, דוחה ומשחק על הזמן בלי להתקדם לשום מקום. זה יכול להיות חבר שאתה מחכה לו כבר שלוש שעות, עובד שמסרב להתחיל משימה עד הדקה האחרונה, או בן/בת זוג שיש להם תשובה לכל שאלה חוץ מתשובה ישירה. נגזר מהמונח הטכנולוגי "buffer" — כי בדיוק כמו סרטון שנתקע בטעינה, גם הוא לא זז.

דוגמה: חבר 1: "איפה אורי? אמרנו שמתחילים ב-8." חבר 2: "שכח, הוא בבופר. יגיע כשיגיע".

היכולת לשמוח בהצלחה של אחר ולתת לו קרדיט בלי שהלב מתפקק מקנאה. בישראל זו המיומנות הנדירה ביותר שיש — יותר נדיר ממישהו שמחזיר כסף שהלוו לו. לרוב מגיע בצורת מחמאה שמלווה בחיוך מאומץ קצת יותר מדי, ובסוף כולם אומרים שהם "אנשי פרגון" אבל בפועל בודקים בשקט כמה הצד השני הרוויח.

דוגמה: "אחי, ממש פרגון שפתחת עסק משלך וזה תופס. אם אפשר, שלח לי את הפרטים — גם לי יש רעיון דומה שאני מפתח כבר שנתיים."

במהלך מקצה תחרותי, המתחרה הראשון טובה בכמה רמות מהמתחרה השני.

מרים: "תראי איך אולגה מנצחת את ליאת בטניס."

רבקה: "כן. היא כבר עליה 6-1 4-0. ממש משאירה לה אבק".

משפט שאומרים על אדם הנמצא בחוסר שפיות, אידיוט או טמבל.

"למה הוא מרים את הכדור עם היד. זה כדורגל…. אני לא מבין מה נסגר איתו".

מתאר שביעות רצון ממצב מסוים. נאמר הרבה על ידי האוכלוסיה הברזילאית, שיש לה יחסית הרבה מגע עם התיירים הישראלים.

מגוחך לטובה, מאליכ, לא רואה בעיניים, הצליח להתגבר על קשיים ולעשות משהו מעבר ליכולות נורמליות, מסתדר במצבים קשים, תותח, מלאך, חבר כשקשה, בנאדם שמשפיל את היד האחורית, לוקח רדבול של תותחופלצת, נותן הכל במכון.