סקנדינבים

מה זה

סקנדינבים

ההגדרה עבור

סקנדינבים

ערבים, גם כן, כמו שוודים / שבדים.

דוגמה: "כמה זמן כבר יתנהגו אליהם כמו סקנדינבים כשהם דוקרים פה אנשים כמו באפגניסטן? עוד פיגוע, איזה עצבים".

מקור: ביטוי גנאי עקיף. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

במקור, מונח שלקוח מהשיר של קובי פרץ, "בלבלי אותו", כשהוא אומר בשיר שהפך ללהיט, "בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון". בפועל, מדובר על הלשנה של האישה למס הכנסה על הבעל.

דוגמה: "החמור הזה לא נותן לך לראות את הילדים. בלבלי אותו כבר".

מקור: מתוך שיר של קובי פרץ.

דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.

מקור: מערבית ומטורקית: בּוּדְקָה, "תא" או "ביתן". במקור ביתן שמירה קטן, ובעברית – דוכן קיוסק ברחוב.

דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".

מצב של בלגן כללי: חדר, חיים, ראש או ממשלה. אפשר גם להגיד "יש לי בלגן" כשהכוונה היא שיש לך הרבה דברים על הראש ובעיקר אין לך כוח לפרט. לפעמים זה גם מחמאה, כמו "בלגן של מסיבה", כלומר הצלחה מוחלטת שאף אחד לא זוכר.

מקור: מרוסית: балаган (באלאגאן), שמקורה בפרסית או טורקית ופירושה המקורי הוא דוכן או אוהל ירידים רועש.

כתיב נוסף: בלאגן

דוגמה: "איך היה אתמול?" "בלגן, אחי, חלאס, אני עדיין מנסה להרכיב מה קרה".

דוגמה נוספת: "נכנסתי אליו לדירה, אחי, בלאגן ברמות שלא ראיתי מאז הצבא".

מה שהשוויצר עושה בפועל: לדחוף לתוך השיחה משהו שהוא קנה, השיג או עשה, כאילו זה יצא לו בטעות. אף אחד לא שאל, אבל הוא כבר מספר, ואם לא הבנת בפעם הראשונה הוא יחזור על זה עוד פעמיים.

דוגמה: "הוא הביא את האוטו החדש לחניה של המשרד רק כדי להשוויץ".

מקור: מיידיש: שוויצן (שוויצן), "להזיע" – ככל הנראה בגלל המאמץ להרשים. בעברית הפך ל"להתרברב".

עלבון לבנאדם טיפש במיוחד, דרגה אחת מעל אידיוט. נשמע הכי טבעי עם מבטא רוסי כבד ובצעקה, בדרך כלל על מישהו שעשה משהו מטומטם בכביש.

מקור: מרוסית: дебил (דביל), במקור מונח רפואי ישן לפיגור קל, שמגיע מהלטינית debilis, חלש. ברוסית הוא הפך לקללה נפוצה, ונכנס לעברית בעיקר עם העלייה מברית המועצות לשעבר.

דוגמה: "הדביל הזה עקף אותי מימין ואז נעצר באמצע הצומת".

הומוסקסואל.

דוגמה: "המתרומם הזה עקף אותי בדרך למצעד. חרפה".

מקור: כינוי גנאי הומופובי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

אכזבה קטנה עד בינונית — לא אסון, אבל מספיק כדי להרוס לך את מצב הרוח לחצי שעה. ההבדל בין באסה לעל הפנים הוא שבאסה עוד אפשר לשרוד עם קפה.

מקור: מערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה).

כתיב נוסף: בעסה

דוגמה: "איזו באסה, הגעתי לחוף ונזכרתי ששכחתי את המגבת באוטו".

דוגמה נוספת: "ההופעה בוטלה והכרטיסים לא מוחזרים. בעסה, אחי".

מצב הרוח של הרגע, כפי שהוא נאמר באינטרנט. כותבים "מוד" כשרוצים להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש עכשיו", בדרך כלל מתחת לתמונה של חתול עצבני או של קפה ביום ראשון בבוקר. אפשר גם להגיד "אני במוד של…" ולהשלים כל דבר.

מקור: מהאנגלית mood ("מצב רוח"), דרך הסלנג והמימים ברשת, שבהם "mood" משמש להגיד "זה בדיוק מה שאני מרגיש". בעברית כותבים ואומרים "מוד".

דוגמה: "יום ראשון, שבע בבוקר, אין קפה. מוד".

מישהו שנתקע בתוך שקר, תירוץ או ויכוח, ובמקום לעצור ולהודות – הוא דווקא ממשיך לחפור עוד ועוד, עד שאין לו דרך חזרה. כל משפט נוסף רק מעמיק את הבור, ואת כל ההסבר הוא מסיים בחרטא חדש.

מקור: הרחבה של הפועל "לחפור" – לא סתם לחפור, אלא להיכנס לבור שאתה עצמך חפרת ולהעמיק אותו.

דוגמה: "אחי, תפסו אותך עם הפיצה ביד, תפסיק להתחפר ופשוט תגיד שהיית רעב".

פתגם האומר שאדם מנסה לחרטט אדם שהוא חרטטן מטבעו. זה כמו שאדם שעובד במכירות ינסה להשתמש בשיטות מכירות בסיסיות בשביל למכור מוצר כלשהו לאדם שגם כן עובד במכירות. לדוגמה:

איש מכירות: "שמע הבי היפ הזה, גרם לילד שלי לדבר בפעם הראשונה"

קונה: "תגיד לי מה אתה בא לערבב בלנדר. כולם יודעים שבי היפ זה עסק פירמידה!"

מקור: ביטוי עברי מדובר.

הלך למקום ממש מסוכן כדי לספר על זה לאנשים אחרים.

דוגמה א':

רועי: "אחי, נראה לי שאני נכנס לג'נין לקנות חומוס ממחבל ולדבר איתו קצת"

דן: "למה אתה עושה איתי אנגל?"

דוגמה ב':

ניב: "שמעתי שיש חיות מגניבות ליד צ'רנוביל. אני מת לבקר שם ולצלם את החיות האלה"

אפרת: "למה לך? מה אתה איתי אנגל?"

מקור: על שם העיתונאי אנגל, שמוכר מכתבות מאזורים מסוכנים.

הציון הכי גבוה שיש בעברית, ולא סתם אומרים אותו פעמיים — פעם אחת זה סתם משהו, פעמיים זה כבר בלתי נתפס. משמש בעיקר לאוכל, לנופים ולבנאדם שהוא פשוט תותח. ככל שמותחים יותר את ה"משהו" השני, ככה זה היה מטורף יותר.

מקור: הכפלה עברית להדגשה, תופעה מוכרת גם בערבית המדוברת. "משהו משהו" הוא הציון העליון של "משהו" (מיוחד).

דוגמה: "אחי, החומוס שאכלנו בירושלים היה משהו משהו, אני עדיין חושב עליו".

כתיבת תגובה