ערבים.
מקור: ביטוי גנאי עקיף. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
ערבים.
מקור: ביטוי גנאי עקיף. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
מדהים באופן קיצוני.
דוגמה: "תראי את הסנדלים האלה. סוף הדרך".
מקור: ביטוי עברי מדובר, "סוף הדרך" – אין מעבר לזה.
"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד".
מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים.
דוגמה: "אחי, אני צריך לקום מחר לביצפר ואני בכלל לא למדתי".
יכול להיות שמדובר בהקשר של הימורים, או בהקשר מיני.
דוגמת הימורים: "איזה מלך, איך הוא גרף קופה. הביא אותה".
דוגמה מינית: "ראית איך הוא הביא אותה למלון? שחקן-שחקן זה".
מקור: ביטוי עברי מדובר: "להביא אותה" – להצליח בגדול.
כינוי גנאי לאדם שלא מבין את הסיטואציה במלואה ופועל בניגוד לכל היגיון.
לדוגמה: "האקסית שלך אמרה לא בפעם החמישית אחרי שנפרדת ממנה רע, מה אתה מנסה להתחיל איתה שוב? חסר לך בורג?".
מקור: מטאפורה עברית: כמו מכונה שחסר בה בורג.
כשהחבר'ה מנסים לקבוע משהו, ויש אופציה אחת גרועה ביי פאר, אז היא יורדת מהפרק אוטומטית.
דוגמה: "אנחנו גרים באשדוד ואתם בנתניה, ואתם רוצים ארוחת בוקר בשביל בחיפה. אנחנו לא הקופים הירוקים. אפשר להיפגש במקום קרוב יותר, נגיד תל אביב?".
מקור: ביטוי עברי תקני: "לרדת מסדר היום".
בנאדם שהפך את לא לעשות כלום לסגנון חיים. לא מרושע ולא נודניק, הוא פשוט תמיד בדרך להתחיל משהו, ואף פעם לא מגיע. הספה שלו כבר מכירה אותו בשמו הפרטי.
מקור: מהמילה העברית "בטל" (ריק, שאינו עושה דבר). "בטלן" מופיע כבר בספרות חז"ל, ובסלנג הוא מתאר מי שהפך את הבטלה לאורח חיים.
דוגמה: "אמרתי לו לעזור לי לעבור דירה והוא שאל אם אפשר מחר. מחר של שנה הבאה. בטלן".
בנאדם שאומר דברים ולא באמת מתכוון אליהם. בניגוד לשקרן, כולם יודעים שהוא לא דובר אמת, ולכן מחרטט. לפעמים חרטוט יכול להיות משהו חינני, כיפי, מצחיק.
מקור: מ"חרטא" (מערבית: שטויות), עם הסיומת "-ן".
אדם בעל נטייה לדייק, מקובע, קשוח ולא מתפשר. גם נקרא לעתים יקה פוץ.
דוגמה: "איזה גרמני יצא מנשה, נתן להולך רגל קנס בגלל שלא הייתה לו תעודה מזהה".
מקור: כינוי סטריאוטיפי על בסיס מוצא. מוצג כאן לצורך תיעוד.
בנאדם שהגוף שלו בשיחה אבל הראש שלו בקפריסין. שואלים אותו שאלה, והוא עונה אחרי שלוש שניות עם "מה?". לא להתבלבל עם חופר: המרחפן לא מדבר יותר מדי, הוא פשוט לא פה.
מקור: מהפועל העברי "לרחף" – כמו מי שמרחף מעל הקרקע ולא נוגע במציאות. המשמעות קרובה ל"בעננים".
דוגמה: "דיברתי איתו עשר דקות על החתונה, הוא מרחפן, לא שמע מילה".
משחק בעל אופי מיני בו אדם רואה בחורה, בדרך כלל קונפה ברחוב, ושואל את חברו אם הוא היה מקיים או לא מקיים יחסי מין איתה, בהתחשב בהזדמנות. אדם שאומר "לא עושה" אוטומטית נחשב לשקרן. מצד שני, יש מצבים שונים בהם ניתן להגיד "עושה", אך בתנאים מסוימים. לדוגמה:
– "יום קשה רוח גב" – אם היה לך יום קשה, והסיטואציה מזמינה ליחסי מין.
– "אי בודד" – אם רק האדם הנשאל והקונפה עליה נשאלת השאלה היו תקועים באי בודד. ניתן להוסיף משך זמן.
– "רפסודה כרישים" – אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייך.
– "אקדח לרכה" – אם חייך באיום מיידי.
דוגמה 1:
– "הסבתא על ההליכון. עושה או לא עושה?".
– "לא עושה".
– "שקרן".
דוגמה 2:
– "זאת עם השחור, עושה או לא עושה?"
– "עושה".
דוגמה 3:
– "תראה את הקונפה שם. עושה או לא עושה?"
– "תאמין לי… יום קשה רוח גב".
– "לפחות אתה לא שקרן".
מקור: ביטוי עברי וולגרי מעולם החבר'ה.
חם, ביתי ונעים, כמו אוכל של סבתא או חבר שמרגיש כמו משפחה. מי שהוא "היימיש" לא מתאמץ להרשים, הוא פשוט נעים להיות לידו. מקום "היימיש" הוא מקום שנכנסים אליו ומיד מורידים נעליים.
מקור: מהיידיש heymish (היימיש), "ביתי", מהמילה heym ("בית"). נכנסה לעברית דרך הדוברים האשכנזים ושרדה כמילה שמתארת אווירה חמה.
דוגמה: "המסעדה הזאת ממש היימיש, מגישים לך מרק כאילו אתה בן המשפחה".
הטלת ספק בידע העצמי שלי, אין לי מושג קלוש מהחיים שלי, אבל על הסיכוי שאני צודק, שהוא בערך אחוז אחד, אגיד את הביטוי הזה.
דוגמה: "למיטב ידיעתי, אוכלים חלדץ עם חזרת".
מקור: ביטוי עברי תקני בשימוש אירוני.