ערבים.
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו.
המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם.
אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.
כמו במונח ליצן, ככל שאומרים את זה יותר בקצרה, ככה הבנאדם יותר קיצוני במושג עצמו.
וצריך עיון. בדומה לדו"ק, צריך עיון הוא דבר שלא ניתן להכריע בו תשובה חד משמעית.
לרוב זה יהיה סביב סוגיה הלכתית שנויה במחלוקת שלא ניתן להכריע בה.
מבטאים, כמו שמבטאים mispar. ויש לו שני פירושים:
הלך למקום ממש מסוכן כדי לספר על זה לאנשים אחרים.
דוגמה א':
רועי: "אחי, נראה לי שאני נכנס לג'נין לקנות חומוס ממחבל ולדבר איתו קצת"
דן: "למה אתה עושה איתי אנגל?"
דוגמה ב':
ניב: "שמעתי שיש חיות מגניבות ליד צ'רנוביל. אני מת לבקר שם ולצלם את החיות האלה"
אפרת: "למה לך? מה אתה איתי אנגל?"
דוגמה א': "לא עשיתי הסכם ממון עם אשתי, ועכשיו היא רוצה להתגרש. היא ממש תופסת אותי בביצים".
דוגמה ב': המאפיונרים תופסים את הפוליטקאים בביצים".
מצב בו אדם אחד רוצה לקיים יחסי מין, בעוד האדם האחר לא.
"שמע אחי אנחנו היינו בדייט, ורציתי לזרום איתה הביתה. היא לא הייתה בעניין".
"נשמע שהיה לך חצי זיון. אתה רצית, היא לא".
משפט שאומרים על אדם הנמצא בחוסר שפיות, אידיוט או טמבל.
"למה הוא מרים את הכדור עם היד. זה כדורגל…. אני לא מבין מה נסגר איתו".