להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.
דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".
מבטאים hish-gez (כמובן עם ח' בהתחלה). לפי מילון עברי-עברי, זהו פועל בלי הבנה ברורה. בפועל, משמש לשני דברים בעיקר: סטלת גראס שנכנסה חזק בפועל סביל, ועבור סאחים, מדובר על מילה לא נאותה להגיד שנתת למישהי בראש.
דוגמה לדלוקים: "גמרת אותי עם החומר הזה. אני מחושגז אש".
דוגמה לסאחים: "תודה על השידוך. חישגזתי אותה".
החלק הקדמי של הכובע החרדי שמתקפל כלפי פנים. כמו כן, קנייטש הוא גם סלנג חרדי שמגדיר איכות ארכיטקטורית.
דוגמה: הצבע של ארונות המטבח יושב קנייטש על עיצוב הבית.
בישראל, כשמישהו לא מנצל את מה שהוא היה צריך לנצל עד הסוף, הוא נקרא 'פראייר'. לחילופין, תחמנו אותו, היה תמים, אוהב לקבל סטירבולים או סזאמים, לא מספיק אגרסיבי.
השפיל בצורה מאוד מביכה, הלבין עם אקונומיקה פניו של אדם ברבים.
מקור הביטוי באדם שיושב מעל ראשו של חברו, מפשיל את מכנסיו ומכה בו במצח עם איבר מינו, אפקט זה נראה כראש פיל או בקיצור – רישפול.
ניתן להשתמש בהגיות הבאות – לרשפל, מרשפל, רישפל.
1-2-3 קיד רישפל את רייזר ראמון, ניצח אותו בניגוד לציפיות.
ניסים חושב לרשפל את הבוס שלו, הוא הולך לתת באשתו בזמן שהוא יהיה בחו״ל.
מה שהזוהן אומר כשהוא לא רוצה להגיד שהוא מישראל, בדרך כלל בסביבה עוינת. למתקדמים: אומרים כמה זמן נסיעה אתם גרים מתל-אביב.
מישהי מאיראן: "מאיפה אתם?".
את: "חצי אוסטרלית וחצי מהר האוורסט".
תלוי באיזה הקשר הדבר נאמר. זה יכול להיות שני דברים:
אם מדובר כמו שכתוב במונח מסיבת מעגלים, אז מדובר על האופצייה השנייה.
