סלג ירושלמי למשחק אבן, נייר ומספריים. ידוע באזורים בשרון גם כ"שה". מבוטא SHA.
מקור: מערבית: ג'וּק, ככל הנראה מהמשחק "ג'ק-אן-פוי". סלנג ירושלמי.
סלג ירושלמי למשחק אבן, נייר ומספריים. ידוע באזורים בשרון גם כ"שה". מבוטא SHA.
מקור: מערבית: ג'וּק, ככל הנראה מהמשחק "ג'ק-אן-פוי". סלנג ירושלמי.
השפיל בצורה מאוד מביכה, הלבין עם אקונומיקה פניו של אדם ברבים.
מקור הביטוי באדם שיושב מעל ראשו של חברו, מפשיל את מכנסיו ומכה בו במצח עם איבר מינו, אפקט זה נראה כראש פיל או בקיצור – רישפול.
ניתן להשתמש בהגיות הבאות – לרשפל, מרשפל, רישפל.
1-2-3 קיד רישפל את רייזר ראמון, ניצח אותו בניגוד לציפיות.
ניסים חושב לרשפל את הבוס שלו, הוא הולך לתת באשתו בזמן שהוא יהיה בחו״ל.
מקור: מקיצור של "רישפל" – ככל הנראה מהצירוף "ראש שפל" או מהפועל "השפיל".
הסתלבטות על אנשים שעד שלא מזיזים להם את הגבינה, הכל מצחיק. בנוסף, בדרך כלל הם גם לא יודעים לכתוב "הפעם הגזמת" כמו שצריך.
דוגמה: "היהודים האלה רק אוהבים כסף".
– "באמת שאפעם איגזמתה".
מקור: כתיב הומוריסטי מכוון של "אף פעם הגזמת".
מצב מוזר, מביך או מסובך שקשה להסביר במילים רגילות. כשמישהו אומר "יש פה סיטואציה", כולם מבינים שמשהו לא בסדר ושעדיף לא להיכנס לפרטים. הקרובה שלה היא הסיטואציה-שיפ, רק בלי הרומנטיקה.
מקור: המילה מגיעה מהאנגלית והצרפתית (situation), ובסופו של דבר מהמילה הלטינית situs שפירושה "מקום". בעברית היא נכנסה כלשון דיבור למצב לא נוח.
דוגמה: "אחי, היה לי ערב מטורף, פתאום האקסית שלי הגיעה לאותו בר עם החבר החדש שלה. סיטואציה".
מילה שמקורה בערבית ופירושה המילולי סטירה בפנים. בסלנג הישראלי, כאפה זה כל דבר שמגיע לך מהכיוון העיוור ומלכלך לך את היום בלי הודעה מוקדמת — חדשות לא טובות, פגישה מביכה, או גילוי שמגיע מאוחר מדי. אבל כאפה יכולה להיות גם חיובית: משהו כל כך מדהים, כל כך לא צפוי לטובה, שהוא ממש עושה לך את זה.
מקור: מערבית: כַּף (كف), "כף יד" – מכאן סטירה בכף היד.
דוגמה: חבר 1: "אחי, פגשתי את האקסית עם הבחור החדש שלה בסופר". חבר 2: "כאפה". / "ראית את הטריילר? כאפה, הסרט הזה הולך להיות מטורף".
גרסה מעודנת של 'אחושרמוטה'. נאמר, בדרך כלל, בחיוב. הגזמה או הקצנה של מצב קיים, אבל משהו כיפי לשמיעה.
דוגמה: "הפיתה שווארמה של הנכד של אברם הייתה אחושלוקי טובה".
מקור: לשון נקייה של "אחושרמוטה" – קללה בערבית.
קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
דומה למונח פיגוז לעכוז, משהו ממש חיובי וטוב ב-99% מהמקרים.
דוגמה: "אכלתי מלאווח עם זחוק, העיף לי את הסכך".
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא מעיף את הסכך (גג הסוכה).
הבנאדם שתמיד יש לו על מה להתלונן: חם מדי, קר מדי, האוכל מלוח, המלצר איטי, והמדינה בכלל הולכת לכיוון לא טוב. הוא לא באמת מחפש פתרון, הוא פשוט צריך לפרוק. קרוב משפחה של הנודניק ושל החופר, רק שאצלו כל משפט נגמר באנחה.
מקור: מעברית: מהפועל "לקטר", שנגזר ככל הנראה מ"קיטור" – האדים שקטר משחרר. ההשערה הרווחת היא שמתלונן כרוני "משחרר קיטור" ללא הפסקה, כמו קטר ישן.
כתיב נוסף: מקטרת, לקטר
דוגמה: "אל תשאל אותו מה שלומו, הוא מקטר מקצועי, תשב שם שעה ותשמע על הכאב גב שלו ועל הארנונה".
דרמה שאינה פוסקת. מתח. אי אפשר להתנהל כמו בנאדם כי כל הזמן צריך להיות מוכן, על הקצה, לא בטוח ולא נעים. בדרך כלל מגיע בתזמון גרוע.
מקור: ביטוי עברי מדובר: חיים שמרגישים כמו סרט דרמה שאין לו סוף.
בתרגום המילולי נייעס הוא חדשות. מעין ניוז שבאידיש נאמר נייעס. אבל לא רק, נייעס הוא גם רכילות.
דוגמה: מה הנייעס עם האדמו"ר מגור? כלומר, מה הבלאגן שקורה כעת בחצר של חסידות גור.
מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".
הקנטות הדדיות וחצי עלבונות בין חברים, שכולם יודעים שהם בצחוק. באנטר טוב זה פינג-פונג מהיר של עקיצות, ואם מישהו נעלב באמת, כנראה שזה כבר לא היה באנטר אלא סתם חוצפה. הקו בין באנטר משובח לבין קרינג' דק מאוד, וזה תלוי בעיקר במי שמולך.
מקור: מאנגלית: banter – "התלוצצות, הקנטה ידידותית". מקור המילה באנגלית אינו ודאי; היא מתועדת כסלנג לונדוני מסוף המאה ה-17. לעברית היא הגיעה בעיקר דרך תרבות הכדורגל הבריטית והרשתות.
דוגמה: "הוא אמר שהתספורת שלי נראית כמו של שחקן שנות ה-90 ואני אמרתי שלפחות יש לי שיער, סתם באנטר, אנחנו חברים מכיתה א'".