אבן ג'וק

דיבורים לתפארת בלי שום דבר מאחוריהם. לא בדיוק שקר, יותר כמו טקסט שנאמר חפיף רק כדי למלא אוויר בחדר. בישיבות עבודה זה 80 אחוז מהזמן.

דוגמה: "שעה שלמה הוא הציג ובסוף לא הבנתי כלום. הכל חארטה".

לא העיר הוואנה שבקובה, אלא מועדון הוואנה קלאב ביגאל אלון, תל-אביב יפו.

נשיקה אחת בפה, ללא לשון, שנותנים אחרי שמחזיקים עם שתי הידיים את החלק האחורי של הפנים. אנשים בעלי קור בלב מכירים את הסיטואציה מסרטים של לוני טונס, אבל המושג לקוח מהעולם המזרחי.

הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. לא משנה כמה כסף יש לך, הרעיון שמישהו אחר קיבל את אותו הדבר בעשרה שקלים פחות ממך יכול להרוס לך את כל השבוע. פרייער הוא מה שאתה, וכל המאמץ בחיים הוא לא להיות אחד כזה.

דוגמה: "נסעתי ארבעים דקות לתחנת דלק אחרת כי שם זה אגורה פחות לליטר. אני לא יוצא פרייער".

מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.

לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".

כינוי לאשה שהוכתה בתדהמה, הזדעזעה.

1. סיפרתי לשולה שכרתו לי את אשך שמאל, נפל לה הציצי לרצפה.
2. סימה שמעה שביבי ניצח את הבחירות, נפל לה הציצי לרצפה.

נאמר תמיד יחד, כמו השם של חבר, תומרונן (למרות שנשמע כמו 'תומר אונן'). זה אמור להביע את הקלילות, הכיף, השחרור במסיבה מחתרתית טובה של יום שבת, שחוזרים ממנה מרוסקים לעבודה ביום ראשון. מסיבטבע בדרך כלל קורה במקומות מרוחקים מהמרכז במיוחד, כדי לא להפריע לאף אחד בשבת שלו.

דוגמה: "היה אש בפסילוסובה בשבת האחרונה. מסיבטבע של פעם".

בית שימוש – תיאור מצב קשה, סיטואציה ממש לא נעימה, או שם תואר לאדם לא יוצלח.

דוגמאות:

1. "רכשתי חבילה של קונדומים אך חמדה במחזור, איזה בית שימוש".
2. "שמעת על הרכש החדש של בית״ר? בלם מגינאה המשוונית. עזוב, זה שחקן בית שימוש".

מבטאים SHAllak. לתת מכה, גם אם קטנה, בביצים. האפקט הוא לכמה דקות, ההשפלה היא נצחית. בד"כ קורה כשילדים מתחילים לגלות את עצמם, אזור כיתה ה' עד ח'.

דוגמה: "עידן הבן זונה שלק לי את הביצה הימנית, ועוד מול כל הכיתה".

לא באמת צדיק, ולכן רע לו. יותר נכון – בדרך כלל לא שומר על גבולותיו האישיים.