גרסה מעודנת של 'אחושרמוטה'. נאמר, בדרך כלל, בחיוב. הגזמה או הקצנה של מצב קיים, אבל משהו כיפי לשמיעה.
דוגמה: "הפיתה שווארמה של הנכד של אברם הייתה אחושלוקי טובה".
מקור: לשון נקייה של "אחושרמוטה" – קללה בערבית.
גרסה מעודנת של 'אחושרמוטה'. נאמר, בדרך כלל, בחיוב. הגזמה או הקצנה של מצב קיים, אבל משהו כיפי לשמיעה.
דוגמה: "הפיתה שווארמה של הנכד של אברם הייתה אחושלוקי טובה".
מקור: לשון נקייה של "אחושרמוטה" – קללה בערבית.
הבנאדם שתמיד יש לו קומבינה לכל דבר בחיים — מחניה במרכז תל אביב ועד כרטיסים למשחק שנגמרו לפני שבועיים. אף אחד לא באמת יודע איך הוא עושה את זה, ועדיף גם לא לשאול יותר מדי שאלות. הצד הפחות נעים: אתה אף פעם לא לגמרי בטוח אם אתה השותף שלו או הפרייר שלו.
מקור: מ"קומבינה" (מאיטלקית combinazione, צירוף או סידור) עם הסיומת "-טור".
דוגמה: "אל תדאג בקשר לכניסה למסיבה, יוסי מגיע והוא קומבינטור, הוא יסדר את זה".
הקנטות הדדיות וחצי עלבונות בין חברים, שכולם יודעים שהם בצחוק. באנטר טוב זה פינג-פונג מהיר של עקיצות, ואם מישהו נעלב באמת, כנראה שזה כבר לא היה באנטר אלא סתם חוצפה. הקו בין באנטר משובח לבין קרינג' דק מאוד, וזה תלוי בעיקר במי שמולך.
מקור: מאנגלית: banter – "התלוצצות, הקנטה ידידותית". מקור המילה באנגלית אינו ודאי; היא מתועדת כסלנג לונדוני מסוף המאה ה-17. לעברית היא הגיעה בעיקר דרך תרבות הכדורגל הבריטית והרשתות.
דוגמה: "הוא אמר שהתספורת שלי נראית כמו של שחקן שנות ה-90 ואני אמרתי שלפחות יש לי שיער, סתם באנטר, אנחנו חברים מכיתה א'".
מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.
מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.
כתיב נוסף: בורקסים
דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".
שוהה יותר מדי זמן במקום מסוים. גם נקרא שם את האוטו בפארק, עלוקה, חסר טאקט, מעייף.
דוגמה: "אישה מהגן הגיעה אלי, התחילה לדגור לי בבית עם הילד שלה, ולקחה את הזמן. היא טחנה את השניצלים של הילדים שלי".
מקור: מהשורש העברי ד-ג-ר (לשבת על ביצים) – לשבת במקום זמן רב.
משהו ששמעו, ראו או עשו כל כך הרבה פעמים שכבר נמאס ממנו. שיר שמתנגן בכל רדיו, בדיחה שכולם כבר מכירים, סדרה שכל העולם כבר דיבר עליה עד הסוף — הכל חרוש. כשמשהו חרוש הוא כבר לא מצחיק ולא מקורי, ולפעמים אפילו גובל בקרינג'.
מקור: עברית — "חרוש" במובן המילולי הוא שדה שעבר עליו מחרשה. הדימוי הוא של משהו שעברו עליו שוב ושוב עד שלא נשאר בו כלום חדש, והמילה התקבעה בסלנג במובן "שחוק" ו"נדוש".
דוגמה: "די עם השיר הזה, הוא חרוש, שמעתי אותו עשר פעמים רק היום".
לרקוד בצ'אטה. לא אכנס לעניין 'בצ'אטה דומיניקנית' לעומת 'בצ'אטה סנשואל'.
דוגמה: "ביצ'אטתי עם עופרי נווה".
מקור: מהמחול הדומיניקני bachata.
הודעה קצרה שמטרתה להזכיר למישהו שאתה קיים או לבדוק שהוא זמין. "שלח לי פינג" פירושו תן סימן חיים.
מקור: אנגלית: ping, במקור צליל של סונאר. מכאן הפקודה ברשתות מחשבים לבדיקת חיבור (שנות ה-80), ומשם נכנסה לסלנג העברי של עולם ההייטק והרשת.
דוגמה: "תשלח לי פינג כשאתה מגיע ואני ארד".
יודע משהו שהוא לא יכול לשתף, במיוחד לא עם האנשים שנמצאים כרגע לידו, ורואים עליו שקשה לו, הפנים שלו מתעוותות.
מקור: ביטוי עברי מדובר: סוד או תחושה ש"אוכלים" את האדם מבפנים.
כשנקבה אנושית קוראת לנקבה אנושית אחרת "אחותי", היא רוצה להגיד לה: "אני מנומסת מדי להגיד לך ללכת להזדיין עם השלשולים הובראליים שיוצאים לך מהפה".
דוגמה:
"תגידי, את הולכת להופעה של אד שירן?"
"אחותי, מה נסגר איתך?"
לא הייתה פעם אחת בהיסטוריה שמישהי אמרה למישהי את המילה “אחותי” והיא לא ניסתה להגיד לה שהיא מטומטמת, מפגרת, חסרת מודעות, בעלת פערים בידע, בורה, טיפשה, אהבלה. וזה לא כולל מקרים אחרים (ועוד).
דוגמה: “אחותי, הייתה צריכה להפסיק לצאת עם יניב מזמן!”.
מקור: ביטוי עברי מדובר, מקביל ל"אחי".
במקור (לשון חז"ל) מרפסת. כיום משומש כאדם שמשוויץ בעברית הגבוהה שלו.
ערן: "אחי אני מה זה מוכן לפסיכומטרי"
אבי: "באמת? אתה יודע מה זה גזוזטרא?"
מקור: מלשון חז"ל: "גזוזטרא" היא מרפסת (מיוונית). בסלנג – מי שמשתמש במילים גבוהות כדי להרשים.
מחבל שלא סיפר לאף אחד שהוא הולך לעשות פיגוע.
דוגמה (בין מפקד לחברו): "אתן לך דוגמה טובה למפגע הבודד. הגיע ג'מיל, הרגיש יפה היום, אבל אז אשתו אמרה לו שהוא מכוער. מפה לשם, דקר יהודי עם מברג בצומת מסמיה".
מקור: מונח מהתקשורת הביטחונית הישראלית.