מסלסל

מי שכל מערכות היחסים שלו מסתכמות בסטוץ אחד ועוד אחד. מתחייב לכלום, נעלם בבוקר, ומתפלא כל פעם מחדש למה לא מזמינים אותו לחתונות.

דוגמה: "היא ניסתה איתו משהו רציני, אבל הוא סטוצניק, אין מה לעשות".

חפרת או כל הכבוד. תלוי בקונטקסט ובטוניזציה של האומר.

דוגמה 1: אחרי סיפור משמים של חבר תאמר לו "שכוייח". כלומר, חפרת וטוב שנגמר.

דוגמה 2: אחרי דרשה טובה ומשובחת תאמר לדרשן "שכוייח". כלומר, נעמת לי בדרשה.

סלנג ירושלמי לצמר גפן מתוק.

תוכנית טלוויזיה סופר-מוכרת, בדרך כלל בשעה 20:00 בערב, כדי שאנשים שהרדימו את הילדים, יוכלו לצפות בה. בגדול, מדובר על רצף של סרטונים, כתבות, אירועים, שהתוצאה שלהם שלילית ב-99% מהמקרים, והאירועים לא רלוונטיים לחיים שלנו.

דוגמה: "ראית מה היה בחדשות, היה פיגוע בגוש עציון!"

גם יכול להגיע בנקבה, "אין לה בעיה". אומר – יש לו או לה בעיה, רק תעלו על זה מהר, ואז הם הרסו את כל הבילוי.

דוגמה:

"לאן את רוצה לצאת היום?".

– "אין לי בעיה עם כלום, מה שאתה רוצה. מה בא לך?".

מה שרוסים קוראים לישבן, ואנחנו ישראלים אימצנו בשמחה כי זה נשמע מצחיק יותר מ"תחת". המילה הגיעה עם גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-90 ומאז לא זזה מהלקסיקון שלנו. משתמשים בה לתיאור פיזי תמים, לכינוי חמוד, או כדי לרמוז שמישהו יושב בחיבוק ידיים כל היום.

דוגמה: "נו, תקום מהטוסיק שלך כבר – ישבת על הספה כל הבוקר ולא עשית כלום".

כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.

"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".

"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"

מונח שמגביר דרמה. לעתים רחוקות הדבר המטורף באמת מחסיר פעימה, עוצר נשימה, לא מצליחים להרגע ממנו.

דוגמה: "היה מטורף היום בעבודה. קיבלתי יותר מדי לקוחות!".

כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.

דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".

אדם עקשן, נחוש, לא רואה בעיניים במובן מאוד חיובי.

בן: "תראה איזה ניווט ארוך נתנו לו!"

דניאל: "שמע, הוא סובל, אבל מתקדם בצורה מדהימה. הוא ממש דבק במטרה."

סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.

דוגמה: "הוא אמר לי שהוא הכיר את מסי בברצלונה. צ'יזבט על צ'יזבט".