בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.
מקור: מהמילה העברית "פרחח" (נער שובב), שמקורה במקרא ("פִרְחָח" באיוב). בסלנג הפכה לכינוי לנער רחוב.
דוגמה: "ראית איך הוא ירד על הבחור שדחף אותי? פרחח לגמרי, אבל אחי לחיים".
בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.
מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבייגלה שנמכר בשוק "חם" כל היום.
מישהו שעושה הכל לאט. הוא מסיים לאכול כשכולם כבר שילמו, מגיע לאירוע כשכבר מקפלים אותו, ועונה להודעה אחרי שלושה ימים. אומרים את זה בחיבה אבל גם בקצת תסכול, בדרך כלל כשכולם כבר נעלו את הדלת ומחכים בחוץ.
מקור: מהמילה העברית "שבלול", חיה איטית עם בית על הגב (מופיע כבר בתנ"ך, תהלים נח, ט). השימוש בו כדימוי לאדם איטי טבעי ונפוץ בעברית.
דוגמה: "די, תתקדם, אתה שבלול, הסרט כבר התחיל".
מדויק. בדיוק. פגיעה בדיוק במרכז, בין אם מדובר בחיצים, בתשובה לשאלה או בזמן ההגעה של השליח. כשמישהו אומר "בול" הוא בעצם מעניק לך ציון מאה ומחמאה קטנה על הדרך, בלי להתאמץ יותר מדי. קרוב משפחה של סחטיין, רק יותר קצר ופחות מתלהב.
מקור: מצרפתית: boule (כדור) או מאנגלית bull's eye – פגיעה במרכז המטרה. בעברית זו המילה הכי קצרה ל"בדיוק".
דוגמה: "אמרתי לו שיגיע ב-8 והוא הגיע בדיוק ב-8:00. בול!"
בניגוד לאבו עלי, שזה אדם חזק ביותר, כשמישהו 'עושה' אבו עלי, הוא משנה את המשמעות והוא מנסה לעשות משהו שהוא לא. בקצרה, אחד שעושה רושם והרבה רעש וצלצולים על כלום.
דוגמה:
מקור: "אבו עלי" מערבית: "אבא של עלי", כינוי לגבר קשוח ומכובד. "לעשות אבו עלי" – להעמיד פנים של חזק.
מכיוון שתנאי הקבלה גמישים במיוחד, יצא לה שם בה ישנם החושבים שקונים שם תארים אוניברסיטאים, והיא שמה את עצמה כסטנדרט אקדמי נמוך.
דוגמה: "הוא כל כך טיפש, אפילו במכללה האקדמית נתניה לא הייתי נותן לו ללכת ללמוד".
מקור: כינוי סאטירי לא רשמי.
בהכרח לא עוד יום במשרד. זה יכול להיות לא במשרד, וזה יכול להיות ממש לא "עוד יום". בקיצור, כל מה שלא "עוד יום במשרד", תופס.
דוגמה: "עשיתי היום 30 שיחות טלפון וסגרתי 29 עסקאות. עוד יום במשרד".
מקור: תרגום מהביטוי האנגלי just another day at the office.
סלנג ירושלמי לאדם שעושה פוזות. זהו צורה בה אדם מנסה למשוך צומת לב, או להרשים, כשאין באמת משהו מאחורי זה.
"בואנה איזה וואג'אראס. קנה טסלה חדשה, ועשה איתה סיבוב בעיר. משך את המבטים של כולם".
מקור: סלנג ירושלמי שמקורו ככל הנראה בערבית המדוברת.
כינוי לאדם טיפש או מפגר.
דוגמה: "שמע אני לא יודע איך הצלחת לפשל עם הפרגית הזאת. היא ענטזה עלייך כל הלילה. נראה לי זרקו אותך פעמיים ותפסו רק פעם אחת".
מקור: ביטוי עברי וולגרי-הומוריסטי.
אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.
דוגמה:
"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".
– "די, תמשיך".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
סיפור שהתחיל אולי מאיזה גרעין של אמת, ועד שהוא הגיע אליך כבר יש בו מסוק, שני גנרלים ודוב. אף אחד לא באמת מאמין למספר, אבל כולם מקשיבים כי זה מצחיק — עד שמישהו בודק את הפרטים ואז זו פדיחה רצינית.
מקור: מערבית: כִּזְבּ (كذب), "שקר". הפך למונח עברי בפלמ"ח, שם צ'יזבטים היו סיפורים מוגזמים סביב המדורה.
דוגמה: "הוא אמר לי שהוא הכיר את מסי בברצלונה. צ'יזבט על צ'יזבט".
דוגמה נוספת: "איחרת שעה? מה זה הצ'יזבט הזה על הפנצ'ר וסבתא של השכן, תגיד שהתעכבת ודי".
גם נקרא חצי עבודה, עבודה לא משהו, או עבודה בה חיברו בין שני דברים שלא אמורים להתחבר, או כל מה שיכול להעיד שקבלן ערבי או עובדים ערביים ביצעו את העבודה.
דוגמה: "תקעו לך פה את ברז המים ממש קרוב לחשמל והילד שלך יכול להפוך לפחם מהר מאד. בחיים שלי לא ראיתי עבודה ערבית כזו".
מקור: ביטוי גנאי עברי נפוץ בעל אופי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
לצאת מעמדה שנתקעת בה בוויכוח בלי לספוג פדיחה. בדרך כלל שני הצדדים כבר מזמן יודעים מי צודק, אבל מישהו צריך גשר קטן כדי לוותר ולהמשיך הלאה.
מקור: מהביטוי העברי "לרדת מהעץ", ככל הנראה על בסיס דימוי של חתול שטיפס לעץ ולא יכול לרדת. הביטוי נפוץ מאוד בשיח הפוליטי.
דוגמה: "תגיד לו שאולי הוא צדק חצי, ככה הוא ירד מהעץ ונוכל להזמין אוכל".
