בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.
מקור: מהמילה העברית "פרחח" (נער שובב), שמקורה במקרא ("פִרְחָח" באיוב). בסלנג הפכה לכינוי לנער רחוב.
דוגמה: "ראית איך הוא ירד על הבחור שדחף אותי? פרחח לגמרי, אבל אחי לחיים".