משה דץ

הרגע שבו סוף סוף נכנס לו לראש מה שהסברת לו חמש דקות. האסימון הוא מהטלפונים הציבוריים שאף אחד מתחת לגיל 25 לא ראה בחיים, אבל הביטוי שרד. תכלס, לפעמים האסימון נופל רק שבוע אחרי, וזה גם בסדר.

דוגמה: "הסברתי לו שלוש פעמים שהיא לא מעניינת בו, ורק כשהיא הביאה חבר למפגש נפל לו האסימון".

הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.

דוגמה: "אל תשב לידו באוטובוס, הוא חפרן, תגיע לתל אביב ותדע הכל על הדוד שלו מהצבא".

נאמר תמיד יחד, כמו השם של חבר, תומרונן (למרות שנשמע כמו 'תומר אונן'). זה אמור להביע את הקלילות, הכיף, השחרור במסיבה מחתרתית טובה של יום שבת, שחוזרים ממנה מרוסקים לעבודה ביום ראשון. מסיבטבע בדרך כלל קורה במקומות מרוחקים מהמרכז במיוחד, כדי לא להפריע לאף אחד בשבת שלו.

דוגמה: "היה אש בפסילוסובה בשבת האחרונה. מסיבטבע של פעם".

המשלוח לא יגיע, הכל יתפקשש, מה שיכול להשתבש – ישתבש, תחכה מלא זמן ואז יגידו לך שהחבילה שלך במקום אחר.

דוגמה: הבן זונה כמו דואר ישראל, לוקח חודשיים וחצי עד שהצ'קים שלו מגיעים.

מבטאים Wa-Sah. בערבית אומר 'לכלוך', בצבא אומר – הבנאדם יכול הכל. הוא מר ווסאח.

אישה המניעה את ישבנה בצורה מגרה, לפעמים במעגלים.

"תראה איך הפרגית הזאת מענטזת על הרחבה. איך היא רוקדת, איזה בובה".

קיבלת הצעת חברות בפייסבוק מהחמאס או מניגרי, בלי תואר אצולה. מה שקרה זה שמישהי שמתלבשת באופן חשוף למדי, לחילופין לבושה בחוטים דנטליים, שלחה לך הצעת חברות, הסכמת, דבר אחד הוביל למשנהו ומפה לשם בחור אפריקאי (במקרה הטוב) או החמאס (במקרה הרע) סוחט\ים אותך כדי שתעביר לו\להם כסף בשביל שלא יפיצו את הסרטון שלך מאונן מולו\ם.

חבר 1: "קבל איזה מישהי שלחה לי הצעת חברות בפייסבוק".

חבר 2: "מה אתה דפוק, אתה גרוש פלוס שמונה מדימונה וחי על קצבת ביטוח לאומי. קיבלת הצעת חברות ממשפיענית".

הגישה הישראלית הרשמית לפתרון בעיות: בלי תכנון, בלי ישיבת הכנה, פשוט מכה אחת חזקה והעניין סגור. עובד מעולה בערך בחצי מהמקרים, ובחצי השני יוצא מזה סיפור שמספרים שנים אחר כך.

דוגמה: "מה יש לחשוב, נשכור אולם, נזמין דיג׳יי, זבנג וגמרנו".