בונקר

מה זה

בונקר

ההגדרה עבור

בונקר

בונקר (זכר) – כינוי לאדם קמצן.
בונקרית (נקבה) – אישה שלא מתמסרת בקלות למין.
דוגמה (זכר): איזה בונקר צחי, השאיר 1.2 טיפ על חשבון של 98.8
דוגמה (נקבה): איזה בונקרית צילה, אני מנסה להשחיל אותה חודשיים ובקושי נתנה לי למשש לה את הפטמה.

מקור: מאנגלית ומגרמנית: bunker, מקלט סגור.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

חסיד ברסלב מהזרם של "נ נח נחמ נחמן מאומן": הבחורים עם הכיפה הלבנה הגדולה והפאות שרוקדים בצמתים על גג של ואן עם מוזיקת טראנס חסידית בפול ווליום. בשימוש היומיומי זה גם כינוי חצי חיבה חצי ירידה לכל מי שנראה שמח מדי, מרחף מדי, או סתם רוקד בלי סיבה. לא כל דוס הוא נחנאח, אבל כל נחנאח שמח יותר מכל דוס.

מקור: מהביטוי "נ נח נחמ נחמן מאומן", צירוף אותיות של שם רבי נחמן מברסלב שמקורו ב"פתק" שייחס לו רבי ישראל בער אודסר במאה ה-20. החסידים שמזמרים את הביטוי בכל הזדמנות קיבלו ממנו את הכינוי.

כתיב נוסף: נחנח, נ נח

דוגמה: "עמדנו ברמזור בצומת גלילות ופתאום נחנאחים קפצו מהוואן והתחילו לרקוד, אפילו נהג המונית חייך".

מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.

מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.

כתיב נוסף: בורקסים

דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".

הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי.

מקור: מהמילה "באסה", שמקורה בערבית ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה). "מבאס" הוא מה שגורם לבאסה.

דוגמה: חבר 1: "לא הכניסו אותי למועדון בגלל הנעליים". חבר 2: "איי, מבאס".

מילת ההגברה הכי שחוקה של דור Z: "ליטרלי מתתי", "ליטרלי הכי טעים בעולם", "זה ליטרלי אני". במקור המשמעות היא "באופן מילולי", אבל בפועל אומרים את זה בדיוק כשלא מתכוונים באופן מילולי — אף אחד לא באמת מת מצחוק. בשלב מסוים זה מתחיל להישמע קצת קרינג', אבל זה ליטרלי בכל משפט שני.

מקור: מאנגלית — literally, "באופן מילולי, פשוטו כמשמעו". השימוש המוגזם והלא־מילולי נפוץ באנגלית המדוברת, ומשם, דרך סדרות ורשתות חברתיות, עבר לעברית של בני נוער.

דוגמה: "ראית את הסרטון של הכלב? ליטרלי בכיתי מצחוק".

נער רחוב קשוח וחצוף שמסתובב בחבורה ומתנהג כאילו הוא הבעלים של השכונה. קרוב לערס, אבל עם דגש על חוסר נימוס ובריונות קלה. לפעמים משתמשים בזה גם בחיבה, בעיקר לגבי חבר שהיה פעם כזה.

מקור: ערבית, جاهل (ג'אהל), שפירושו המילולי "בור, חסר ידע"; בערבית מדוברת משמש גם לצעיר גס רוח ונמהר. נכנס לסלנג העברי מהערבית המדוברת.

כתיב נוסף: ג'הל, ג׳אהל

דוגמה: "אל תתעסק עם החבורה ההיא, שם הכול ג'אהלים".

או "אין דברים כאלה" – יש דברים כאלה, אבל כנראה שלא הרבה, או שלא בנמצא, או שלא זמינים כל כך.

מקור: ביטוי עברי מדובר להבעת התפעלות.

כשצדק לא נעשה, נבטא אין דין ואין דיין. כלומר, אין דין (חוק) ואין דיין (שופט).

לדוגמא: כשמחבל מתועב מקבל עונש מקל או שחרור, נאמר אין דין ואין דיין.

מקור: מהמקורות: מדרש חז"ל על קין והבל ("לית דין ולית דיין").

כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.

"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".

"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"

מקור: ביטוי עברי מעולם המאפים של חנוכה.

מצב מוזר, מביך או מסובך שקשה להסביר במילים רגילות. כשמישהו אומר "יש פה סיטואציה", כולם מבינים שמשהו לא בסדר ושעדיף לא להיכנס לפרטים. הקרובה שלה היא הסיטואציה-שיפ, רק בלי הרומנטיקה.

מקור: המילה מגיעה מהאנגלית והצרפתית (situation), ובסופו של דבר מהמילה הלטינית situs שפירושה "מקום". בעברית היא נכנסה כלשון דיבור למצב לא נוח.

דוגמה: "אחי, היה לי ערב מטורף, פתאום האקסית שלי הגיעה לאותו בר עם החבר החדש שלה. סיטואציה".

לעשות משהו בלי להשקיע יותר מדי מאמץ. הבנאדם שעושה חפיף לא בדיוק כישל, אבל גם לא ניסה יותר מדי. בישראל, לעשות חפיף זה כמעט אומנות לאומית — מהתשובה שנותנים בבחינה ועד לאיך שמסדרים את הבית לפני שאורחים מגיעים.

מקור: מערבית: חַפִיף (خفيف), "קל" או "שטחי".

דוגמה: "ניקה את החדר בחפיף לפני שההורים הגיעו, ופשוט דחף הכל מתחת למיטה."

אדם שאינו נתון להשפעת סמים קלים. בפועל, מדובר על התנהגות ספציפית של אנשים מתחכמים, שואלים שאלות כלליות, לא מביני עניין וכאלה שלא חוו סטלה מימיהם.

לדוגמה: "אתה סאחי פיגוז לעכוז, לא האמנתי שתמצא את עצמך גר במודיעין-מכבים-רעות".

מקור: מערבית: צַאחִי (صاحي), "פיכח" או "ער".

ברכה שנאמרת כאשר אני רואה משהו מרהיב ביופיו או כאשר אני מתפעל מדבר קסם מסוים.

דוגמה: כאשר אראה תופעת טבע מתרחשת מול עיני אומר "מה רבו מעשיך השם"

מקור: מתהלים ק"ד: "מה רבו מעשיך ה'".

כתיבת תגובה