נחנאח

מה זה

נחנאח

ההגדרה עבור

נחנאח

חסיד ברסלב מהזרם של "נ נח נחמ נחמן מאומן": הבחורים עם הכיפה הלבנה הגדולה והפאות שרוקדים בצמתים על גג של ואן עם מוזיקת טראנס חסידית בפול ווליום. בשימוש היומיומי זה גם כינוי חצי חיבה חצי ירידה לכל מי שנראה שמח מדי, מרחף מדי, או סתם רוקד בלי סיבה. לא כל דוס הוא נחנאח, אבל כל נחנאח שמח יותר מכל דוס.

מקור: מהביטוי "נ נח נחמ נחמן מאומן", צירוף אותיות של שם רבי נחמן מברסלב שמקורו ב"פתק" שייחס לו רבי ישראל בער אודסר במאה ה-20. החסידים שמזמרים את הביטוי בכל הזדמנות קיבלו ממנו את הכינוי.

כתיב נוסף: נחנח, נ נח

דוגמה: "עמדנו ברמזור בצומת גלילות ופתאום נחנאחים קפצו מהוואן והתחילו לרקוד, אפילו נהג המונית חייך".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

מטיף לו בהתלהבות נחרצת. לא חובה שיהיה בהקשר דתי.

לדוגמה: "תראה את סער. הלך להניח תפילין ופתאום החרדי הזה מרביץ בו תורה".

מקור: מהביטוי "להרביץ תורה" – ללמד בלהט, כמו רב שמלמד את תלמידיו.

לדבר המון ולהגיד אפס. זה לא לחפור, כי חופר לפחות יש לו נושא; מי שמתברבר פשוט משחרר מילים לאוויר עד שמישהו עוצר אותו. גם משמש למצב שבו התוכניות שלך נמסות ואתה מסתובב בלי כלום ליד הבית.

מקור: משחק מילים עברי על "לדבר" עם הצליל "ברבר", שמזכיר מלמול חסר משמעות (כמו barbarian ביוונית – מי שמדבר "בר-בר").

דוגמה: "מה עשית בשבת?" "כלום, התברברתי בשכונה ארבע שעות וחזרתי הביתה".

בנאדם שעושה דברים מטומטמים, ואתה יודע שהוא לא אידיוט.

גם: מעוך, שבור, מרוסק, מובס, עבד. השניים האחרונים מבטאים את אותו ביטוי גם במערכת זוגית.

דוגמה: "יוסי הגזור הזה אכל איזה שלושה פלפלים חריפים. אפילו בשביל התערבות, למה לעשות את זה?".

מקור: מהפועל העברי "לגזור" – כאילו המוח "נגזר".

ביטוי שגור בקרב אלו המבקשים להטריל את זולתם. השימוש בביטוי למטרת בלבול והקטנת הזולת תוך הבאתו לתחושת חוסר אונים. בפועל, הביטוי אינו אומר כלום.

דוגמה: תגיד, השתקמה לך הניבדה? אתה בטוח?

מקור: ביטוי טרולינג עברי שנולד ברשת. הוא נשמע כמו ביטוי עממי אמיתי, אבל במקור לא הייתה לו משמעות קבועה – וזה בדיוק הקטע: להשתמש בו בביטחון כדי לבלבל את בן השיח. הצירוף "הניבדה" המציא מילה שנשמעת עתיקה וספרותית.

הפעולה של למסור לבנאדם לוקש בפנים בלי להתבייש — סיפור מומצא, תירוץ, או הבטחה שאין שום כוונה לקיים. מי שזורק לוקש עושה את זה בביטחון מלא, וזה בדיוק מה שגורם לך להאמין לו בהתחלה.

מקור: "לוקש" מערבית – דבר מזויף או חסר ערך. "לזרוק לוקש" – למסור שקר.

דוגמה: "אמר לי שהוא בדרך וכבר חצי שעה הוא בבית. זרק לי לוקש ענק".

הגרסה הוותיקה והיידישאית של חופר — אדם שלא מפסיק לבקש, לשאול ולהזכיר לך אותו דבר עד שאתה נשבר ומסכים. לא רע לב, פשוט לא קיים אצלו כפתור כיבוי.

מקור: מיידיש: נודניק (נודניק), מהפועל הרוסי-פולני "נודיץ'" – לשעמם, להציק.

דוגמה: "תגיד לו כבר כן, הוא נודניק, הוא ישאל אותי על זה עוד תשע פעמים היום".

מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.

מקור: מ"חלטורה", שמקורה ברוסית халтура (עבודה מזדמנת ושטחית), עם הסיומת "-יסט".

דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".

יצא אפס, גרוע, לא משהו.

מקור: מטאפורה עברית: נקניק כמשהו זול ועלוב.

נאמר על ידי חייל שבור בסוף מעצר שלא הצליח. אחרי שסיימו את כל ההמתנה והמארב, בסביבות 4:45 בבוקר, הגיעו לעץ עלוב עם כמויות של פסולת מסביבו. התיישבו שם וחיכו להסעה חזרה. שם, אותו חייל טבע את המונח, "זולה מפחודה", מה שגם קיבל נקודת ציון צה"לית.

לדוגמה: "שמע אחי הלכנו לאזור התעשייה קדימה צורן אחרי שש בערב, ניסינו לגנוב בקבוקים מאיזה מסעדה ובסוף המתנו באיזה זולה מפחודה אחרי שכיסחו אותנו, עד שהמשטרה הגיעה למקום".

מקור: מהסלנג הצבאי: "זולה" (פינת מנוחה) ו"מפחודה".

מישהו שהראש שלו עובד קצת אחרת מכולם — לא רע, פשוט הזוי. אפשר לומר את זה גם באהבה וגם כאזהרה, הכל תלוי בטון.

מקור: מהפועל העברי "לשרוט": כאילו המוח "שרוט" כמו תקליט שמדלג. השימוש נפוץ מאוד בקרב צעירים מאז שנות ה-90.

דוגמה: "הוא קם בארבע בבוקר לרוץ בגשם. שרוט לגמרי, אבל בכיף".

"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים.

מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית.

דוגמה: "נקבע לשבת בשמונה?" "אינשאללה".

מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.

לדוגמה:

שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".

חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".

מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).

כתיבת תגובה