נחנאח

הפעולה של למסור לבנאדם לוקש בפנים בלי להתבייש — סיפור מומצא, תירוץ, או הבטחה שאין שום כוונה לקיים. מי שזורק לוקש עושה את זה בביטחון מלא, וזה בדיוק מה שגורם לך להאמין לו בהתחלה.

מקור: "לוקש" מערבית – דבר מזויף או חסר ערך. "לזרוק לוקש" – למסור שקר.

דוגמה: "אמר לי שהוא בדרך וכבר חצי שעה הוא בבית. זרק לי לוקש ענק".

"אם ירצה השם". הדרך הישראלית להגיד "נראה" בלי להתחייב לכלום. כשמישהו אומר לך אינשאללה, תתכונן לכך שזה יקרה מתישהו, אולי, בגדול, תלוי מי שואל. משמש גם בכוונה רצינית לגמרי וגם כמו תכלס של הלא-מחויבים.

מקור: ערבית, إن شاء الله (אִן שָא אללה), "אם ירצה אללה". נכנס לעברית המדוברת דרך השכנות והמגע היומיומי עם דוברי ערבית.

דוגמה: "נקבע לשבת בשמונה?" "אינשאללה".