כל דבר מגעיל, עלוב או חסר ערך. בצבא זו כמעט מילת יסוד: אוכל של מטבח שדה, שמירה של שלוש בלילה, מוצב בלי מזגן, כולם ג'יפה. אפשר גם להגיד "יצא לי ג'יפה" על תוצאה מבאסת, או "ג'יפה של בנאדם" על מישהו שעשה לך תרגיל. הג'ובניק לרוב פחות נתקל בזה, אבל גם לו יש ג'יפות משלו.
מקור: מערבית: جِيفَة (ג'יפה) – "פגר, נבלה", ובהשאלה גם משהו מסריח ורקוב. המילה נקלטה בעברית דרך הסלנג הצבאי והפכה לכינוי כללי לכל דבר מחורבן.
דוגמה: "שלחו אותנו לשבת סגורה בבסיס הכי ג'יפה בנגב, בלי קליטה ובלי מקלחות חמות".
הומוסקסואל, מכיוון שהוא נכנס לבלנדר (מועדון גייז), ויוצא מרוסק דק דק.
מקור: ביטוי סלנג הומופובי שנשען על שם של מועדון בתל אביב. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
לבטל מישהו: להפסיק לעקוב, לחרים ולהכריז ברשת שהוא "גמור" אחרי שאמר או עשה משהו שלא עבר. אפשר גם "לקנסל" תוכנית, ובעיקר פגישה עם מישהו ברגע האחרון, מה שקצת מזכיר ביזיון חברתי קטן.
מקור: אנגלית, cancel, "לבטל". המשמעות של ביטול חברתי ברשת (cancel culture) התפשטה מהרשתות האמריקאיות לעברית של הצעירים.
כתיב נוסף: קנסל, קנסול
דוגמה: "אחרי הציוץ ההוא כולם עשו לו קאנסל, אפילו אמא שלו הפסיקה לעקוב".
מעין קללה חרדית שנאמרת כאשר אני חש תיעוב כלפי האדם שאילו אני מכוון את הקללה.
דוגמה: ליברמן החליט לקצץ את קצבאות החרדים? אז טפו! שם רשעים ירקב.
מקור: ממשלי י' ז': "ושם רשעים ירקב".
לבלות בכיף, בלי לחץ ובלי לחשוב על מחר. כשמישהו "עושה חיים" זה אומר שהוא בשיא הסבבה שלו: שמש, חברים, אוכל טוב, ואפס אחריות. בדרך כלל נאמר בקצת קנאה מצד מי שעדיין יושב במשרד.
מקור: תרגום שאול מהביטוי האנגלי to have a life ומהשפה המדוברת של שנות ה-90 והאלפיים, שהפכה את "חיים" לשם נרדף לבילוי וכיף.
כתיב נוסף: עושה חיים
דוגמה: "תראה אותו בתאילנד, עושה חיים, ואני פה בדוח רבעוני".
דוגמה נוספת: "תראה אותו, יום רביעי בצהריים והוא בבריכה. עושה חיים הבנאדם".
איברי מין של חשפנים שמתנופפים באוויר.
דוגמה: "הן לא פראייריות בכלל. מה אתה חושב, שבמסיבת הרווקות שלה היא רק למדה על צעצועים?"
מקור: ביטוי הומוריסטי על מסיבות רווקות.
בלגן שלם שנוצר מכלום, בדרך כלל כי מישהו לא סגר משהו בזמן. הסמטוחה תמיד מתחילה בקטן — הודעה אחת בקבוצה שלא הובנה נכון — ונגמרת בשלושה אנשים שנוסעים לאותו מקום בשלוש שעות שונות. אם יש פשלן אחד בסביבה, אפשר להיות בטוחים שהוא באפיצנטר של הסמטוחה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה מעברית מדוברת עם צליל לועזי, בהשראת מילים כמו "סמרטוט" ו"מהומה".
דוגמה: "מה קרה עם ההזמנה למסעדה?" "עזוב, נהיה שם סמטוחה, בסוף אכלנו פלאפל".
מישהו שנתקע בתוך שקר, תירוץ או ויכוח, ובמקום לעצור ולהודות – הוא דווקא ממשיך לחפור עוד ועוד, עד שאין לו דרך חזרה. כל משפט נוסף רק מעמיק את הבור, ואת כל ההסבר הוא מסיים בחרטא חדש.
מקור: הרחבה של הפועל "לחפור" – לא סתם לחפור, אלא להיכנס לבור שאתה עצמך חפרת ולהעמיק אותו.
דוגמה: "אחי, תפסו אותך עם הפיצה ביד, תפסיק להתחפר ופשוט תגיד שהיית רעב".
ברכה חמה וקלילה, משהו בין "שלום" ל"מה קורה". משתמשים בה כשפוגשים חבר, נכנסים למקום או סתם רוצים להישמע כמו מישהו שחזר מחופשה באיים היווניים וגם הביא איתו כמה צלחות.
מקור: המילה היוונית γεια σου (יָה סוּ), שפירושה המילולי "לבריאותך". היא הגיעה לעברית דרך חופשות ביוון, מסעדות יווניות ותרבות הים התיכון.
דוגמה: "יאסו אחי, מה העניינים? הגעת סוף סוף, חיכינו לך כבר חצי שעה".
משהו כל כך טוב שהוא ממש מכה אותך פיזית — אוכל, שיר, מזגן ביום שרב, לא משנה. אחותו הקטנה של חבל על הזמן, רק עם קצת יותר אלימות בתיאור.
מקור: ביטוי עברי מדובר: משהו כל כך טוב שהוא "מכה" אותך, בדומה לביטוי האנגלי it hits you.
דוגמה: "טעמת את החומוס של הדוד שלו? מכה בראש, אני נשבע לך".
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.
מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי.
כתיב נוסף: חארטה
דוגמה: "די עם החרטא, כולנו יודעים שלא היית שם".
דוגמה נוספת: "שעה שלמה הוא הציג ובסוף לא הבנתי כלום. הכל חארטה".
אמיתי.
דוגמה: "אני אגיד לך דוגרי, לא מת על התספורת שלך".
מקור: מערבית ומטורקית: דוֹגְרִי (doğru), "ישר" או "אמיתי".
