להיות באוויר, בסטלה, בעולם משלך. אפשר לפרוח מאושר, מעייפות או מכל דבר אחר שגורם לך לאבד קשר עם הקרקע. כשמישהו פורח, אין טעם לבקש ממנו לזכור משהו.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר בהשאלה מהפועל העברי לפרוח, כמו לעוף, שבסלנג קיבל משמעות של ניתוק וסטלה.
דוגמה: "אל תדבר איתו עכשיו, הוא פורח מאז ההופעה".