גישה של "לא נורא, יהיה בסדר": לקחת דברים בקלילות, בלי להילחץ ובלי להתייחס ברצינות מוגזמת. לפעמים זה שלווה מעוררת קנאה, ולפעמים זה פשוט חוסר אחריות שמסתיים בבעיה.
מקור: הצירוף "קלות ראש" הוא עברי ותיק, מלשון חז"ל, ומשמעותו קלילות דעת ויחס לא רציני; ההפך שלו הוא "כובד ראש". בעברית המדוברת הוא התקצר ל"בקלות ראש" ונכנס לשפת היומיום.
דוגמה: "אחי, תיקח את הבגרות בקלות ראש, זה לא סוף העולם". "בקלות ראש הוא הזמין מלון בלי לבדוק מחירים".
סובל מזעזוע מוח קל או סחרור.
"שתינו כל כך הרבה עד שראיתי את אותו השוטר פעמיים"
מקור: ביטוי עברי מדובר: לראות כפול מרוב סחרור, שתייה או מכה.
משהו שלא היה צריך להאמר, והוא כל כך מביך את האומר, עד שהאומר צריך לעשות סדנת ויפאסנה של 10 ימים בקיבוץ דגניה.
דוגמה: "מיטל בעבודה כל כך התרגשה מאודי… הוא אמר לה שלום בהפי והיא התחילה לגמגם, ממש שלשול ורבאלי יצא לה מהפה".
מקור: תרגום מאנגלית: verbal diarrhea.
מגוחך לטובה, מאליכ, לא רואה בעיניים, הצליח להתגבר על קשיים ולעשות משהו מעבר ליכולות נורמליות, מסתדר במצבים קשים, תותח, מלאך, חבר כשקשה, בנאדם שמשפיל את היד האחורית, לוקח רדבול של תותחופלצת, נותן הכל במכון.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מהסלנג הצבאי – מחמאה לאדם חזק ובלתי ניתן לעצירה.
שני פירושים, שקרובים אחד לשני:
הראשון – מרבה בנפיחות, נודים, פוקים, יוספים, גז מדמיע.
השני – אדם שמשחק אותה אנין טעם בביטחון ולא מתפשר על דברים פשוטים, עמחה, פחות מורכבים.
מקור: מהמילה העברית "פלוץ" (נפיחה), שמקורה ככל הנראה ביידיש. בהשאלה – אדם יומרני ושחצן.
חוסר רצון בדבר שאדם מציע לך, או השמטת מה שהוא אומר.
דוגמה א':
רועי: "שמע מה אתה לא רוצה עוד שיעורים בכלכלה?"
איתי: "לא שיעורים ולא נעליים. שמעתי על השיעורים שלך בכלכלה, בינתיים כולם בלי שקל על התחת".
דוגמה ב':
מאיה: "שמעתי שהוא ממש חתיך. למה שלא תצאי איתו?"
רותי: "לא חתיך ולא נעליים. בפרופיל בטינדר נראה טוב, בת'כלס הוא כבר מקריח ויש לו קרס בירה".
מקור: ביטוי עברי מדובר בתבנית "לא X ולא נעליים".
לסבית, אישה שאוהבת לקיים מין אוראלי עם אשה אחרת.
דוגמה: ראית את הזרה החדשה של א.ס רמה״ש? נראית לי אוהבת משולשים, ולא של פיצה.
מקור: לשון נקייה וולגרית.
בנאדם שעושה דברים מטומטמים, ואתה יודע שהוא לא אידיוט.
גם: מעוך, שבור, מרוסק, מובס, עבד. השניים האחרונים מבטאים את אותו ביטוי גם במערכת זוגית.
דוגמה: "יוסי הגזור הזה אכל איזה שלושה פלפלים חריפים. אפילו בשביל התערבות, למה לעשות את זה?".
מקור: מהפועל העברי "לגזור" – כאילו המוח "נגזר".
יציאה קצרה ומהירה לאנשהו ובחזרה, בלי להתעכב. במקור זה מונח צבאי, והיום אפשר לצאת לגיחה לסופר, למכולת או לדירה של חבר, ולחזור עד שהקפה מתקרר.
מקור: מהשורש ג-י-ח שמשמעו לפרוץ החוצה, המופיע כבר בתנ"ך (איוב לח 8, "בגיחו מרחם יצא"). בעברית המודרנית התקבע כמונח צבאי, בעיקר בחיל האוויר, ומשם עבר לשפת היומיום.
דוגמה: "אני עושה גיחה לסופר, צריך משהו?"
המצב שבו המוח עושה בופר באמצע החיים. יכול להגיע מבשורה טובה, מחשבון במסעדה, או סתם מפדיחה שעדיין מתעכלת. המשותף לכולם: אתה עומד, לא זז, ולא מצליח להוציא מילה.
מקור: מהמילה העברית "הלם" (מכה), שקיבלה במאה ה-20 את המשמעות הרפואית של shock, ומשם לשפה המדוברת.
דוגמה: "ראיתי כמה יצא לי בחשבון בסוף הערב ונשארתי בהלם עשר דקות מול המלצר".
נעשה בניגוד או בעקיפין לדרך הישר. בדרך כלל, המשמעות שלילית.
מקור: מאיטלקית: combinazione, "צירוף" או "סידור".
כשסאחי רוצה להודיע הודעה חשובה, בדרך כלל לחפות על טעות שעשה. בדרך כלל, מדובר על סיפור שעיתונאים רוצים להוציא בגלל שזה בא לרעת אותו סאחי, בדרך כלל אדם סאחי בלטה אפילו, במיוחד אם הוא בתפקיד בכיר.
דוגמה: "הבוס הסאחי שלנו רצה לכנס מסיבת עיתונאים בשביל להודיע שהוא לא הטריד את המזכירה שלו. נו באמת, כולנו יודעים מה היה שם".
מקור: מהמונח "מסיבת עיתונאים", בשימוש אירוני לתיאור הכרזה דרמטית ומיותרת.
