הדרך הכי ישראלית להגיד "עזוב אותי במיץ" בלי לקלל ממש. משתמשים בזה כשמישהו מנסה למכור לך משהו, לשכנע אותך בשטויות, או סתם לעשות ממך פראייר — אתה פשוט זורק "קפוץ לי" וממשיך הלאה בחיים.
מקור: ביטוי עברי מדובר, ככל הנראה מקוצר מקללה ארוכה יותר, שמשמעותו "לא מעניין אותי".
דוגמה: "אתה טוען שאני חייב לך עוד כסף? קפוץ לי, כבר שילמתי הכל עד השקל האחרון."
קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.
מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.
דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".
יצא רע, לא טוב, ראחד פלסטין, נגמר, אין לו סיכוי, חרא בלבן, פשוט גרוע.
לדוגמה: "ידעתי שהמיזם שלו בדרום תל אביב ייצא פקקט. זרק חצי מיליון לפח".
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה צליל עברי מדובר בהשראת "פקק" או "פקקט" (בדיחה כושלת).
אל תדבר איתי, במיוחד לא מאוחר יותר. ככל שמבטאים את צירוף המילים דבר איתי יותר ארוך, כך האדם שמקבל את הבשורה שידברו איתו, פחות מעניין, נקודתית או בכלל, תלוי בסיטואציה. מגיע בדרך כלל עם המחשה של טלפון ישן, בצורת 🤙, שמוצמד לאוזן.
אישה: "אתה חייב לקחת את עצמך יותר ברצינות"
גבר: "דברי איתי"
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
יצא לנסיעה קצרה במכונית.
"שמע קניתי טסלה חדשה. רוצה לצאת לסיבוב?"
"בטח אחי. אף פעם לא נהגתי באחת"
מקור: ביטוי עברי מדובר.
המונח המקורי הוא 'בית זונות', אבל אפשר גם להגיד את זה במובן של "מסיבת אחושלוקי טובה".
דוגמה: "שמע, הייתי במסיבה בשישי בהוואנה, היה קראחנה".
מקור: מערבית: כַּרְכַּאנָה (كرخانة), "בית בושת" או "מקום פרוע".
כל המופע החיצוני שנועד להרשים אנשים שבכלל לא ביקשו. השוויצר עושה דאווין, זה הכלי שלו — רמקול על הכתף בחוף, שעון שהוא מסתדר ככה שתראה אותו, וסיפור על עסקה שאף אחד לא הבין. בסוף מסתבר שכל הקומבינה הזאת עלתה לו יותר ממה שהרוויח ממנה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמקורה בערבית המדוברת. היא התקבעה בעברית כשם נרדף להפגנת ראווה שנועדה להרשים.
דוגמה: "הוא הזמין בקבוק לכל השולחן, אחי, דאווין בלבד. אחר כך ביקש ממני חמישים שקל לחניה".
אין לי מושג על מה אתה מדבר, אבל אני גאה מידי בשביל להגיד שאני לא יודע, או שאני אכנס לצרות אחר כך. לקוח מקומדיית הישראלים.
ריבי: "בא לי גלידה"
רמי: "מה לשים לך בגלידה?"
ריבי: "אתה יודע מה אני אוהבת"
רמי: "וואלה אם אני לא אדע, מי ידע?"
מקור: ציטוט שהפך לביטוי עממי מתוך תוכנית טלוויזיה ישראלית.
בחורה שיש בה הכל. במקור נאמר בסבנטיז בישראל, כשמישהי הייתה גם שווה חרג'וע וגם מכינה אוכל טעים לילדים.
דוגמה: "מדהימה הענבל הזאת. גם יפה וגם אופה".
מקור: ביטוי עברי ותיק משנות ה-70.
מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.
מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא.
דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".
מי שכל הפרנסה שלו בנויה על חלטורה אחרי חלטורה. אין לו באמת מקצוע אחד, אבל תמיד יש לו איזה ג'וב בצד שהוא בדיוק בדרך אליו. אתה שואל אותו במה הוא עובד ומקבל תשובה אחרת כל פעם, ותמיד עם ביטחון מלא.
מקור: מ"חלטורה", שמקורה ברוסית халтура (עבודה מזדמנת ושטחית), עם הסיומת "-יסט".
דוגמה: "אל תסמוך עליו שיגיע בזמן, הוא חלטוריסט — בבוקר צלם חתונות ובערב מתקין מזגנים".
הרגע שבו אתה צופה במשהו – סטורי, וידאו, או אפילו סיטואציה חיה – שכל כך מביך שהבטן שלך מתכווצת. קורה בעיקר כשמישהו מתאמץ יותר מדי להיראות מגניב ומגיע בדיוק להפך.
דוגמה: "הוא שם שיר רומנטי בסטורי לאקסית שלו עם תיוג… קרינג' ברמות שלא ראיתי כבר זמן".
מקור: מאנגלית: cringe, "להתכווץ" (ממבוכה). הפך לאחת מילות הסלנג הנפוצות ברשתות החברתיות.
