סטירת בולבול.
דוגמה: "זאתי בלבלה את המוח, צריכה איזה סטירבול או סזאם".
מקור: הלחם עברי של "סטירה" ו"בולבול".
סטירת בולבול.
דוגמה: "זאתי בלבלה את המוח, צריכה איזה סטירבול או סזאם".
מקור: הלחם עברי של "סטירה" ו"בולבול".
הסתלבטות על דני דנון, כשהוא היה כותב פוסטים מוזרים בעמוד העסקי שלו בפייסבוק, לפני כעשר שנים. כשאתם רוצים להדגיש משהו, בדרך כלל בהסתלבטות או בצחוק.
דוגמה:
אישה: "אתה לא מקשיב לי!".
גבר: "למה ככה, הקשבתי והייתי קשוב".
מקור: ממ פוליטי שנולד מפוסט ברשתות החברתיות.
מצב בו הכל רגוע, קול, ואפילו בזמן נופש. אם אפשר בנוסף, אז עונים במילה הזו תוך כדי שמקבלים מין אוראלי. ככל שהמילה 'פינוקים' ארוכה יותר בשיחה, ככה האדם נמצא במצב טוב יותר כרגע.
מקור: מהמילה העברית "פינוק".
דוגמה:
אדם 1: "היי, מה קורה? איפה אתה?"
אדם 2: "פינוקים".
בנאדם שמתקדם בחיים שלוש שניות אחרי כולם, בזכות הקנאביס. זה לא שרוט, כי שרוט זה קבוע ומסטול עובר עד הבוקר, אבל בינתיים הוא גם הופך לחופר ברמות שלא הכרת.
מקור: מערבית: מַסְטוּל (مسطول), "מסומם" או "שיכור". נכנס לעברית דרך עולם החשיש.
דוגמה: "אל תדבר איתו עכשיו הוא מסטול לגמרי, שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי 'תותים'".
מילה אחרת למגזר. "הסקטור הערבי", "הסקטור העסקי", או כל פילוח מסוים שיכול לעלות על הדעת. בדרך כלל מילה של אנשים שרוצים לצאת רציניים.
מקור: מאנגלית ומלטינית: sector, "מגזר".
מי שלא מחכה שיגידו לו מה לעשות. רואה בעיה — פותר אותה, רואה משימה — כבר באמצע. ההפך הגמור מראש קטן: הראשן הוא בעצם בנאדם עם ראש גדול על בסיס קבוע, וכל מפקד או מנהל חולם על אחד כזה בצוות.
מקור: עברית — המילה "ראש" עם סיומת התואר ־ָן (כמו ב"חפרן" או "פשלן"), במובן של מי שמפעיל את הראש. נפוצה מאוד בצה"ל ומשם עברה לעבודה ולחיים האזרחיים.
דוגמה: "תן את המשימה לדני, הוא ראשן, עד מחר בבוקר זה סגור".
בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול.
מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש.
כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס
דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".
להיכנס למקום שלא הוזמנת אליו ולא שילמת עליו, ולהתנהג כאילו אתה מהצוות. זו קומבינה בסיסית בהתפתחות של כל ישראלי, ואם היא נכשלת היא הופכת מיד לפדיחה מול שומר בגילך שפשוט עושה את העבודה שלו.
מקור: מערבית: פַלַח (فلح), "לבקע" או "לפלח". בסלנג הצבאי והעירוני – לחדור בלי רשות.
דוגמה: "התפלחנו לחתונה בגן אירועים ליד, אכלנו מיין קורס וברחנו לפני הריקודים".
ניסיון ישראלי לסיים שיחת טלפון. בניגוד לכל עם תרבותי שמנתק אחרי "שלום", הישראלי אומר "יאללה ביי" בממוצע חמש פעמים לפני שהוא בכלל שוקל להניח את הטלפון. הביטוי ידוע בכך שהוא לא באמת מסיים שיחה — הוא רק מסמן שהשיחה עכשיו תימשך עוד חמש דקות.
מקור: "יאללה" מערבית ("קדימה") ו"ביי" מאנגלית – שילוב של שתי שפות שמסכם את העברית המדוברת.
דוגמה: "יאללה ביי" / "יאללה" / "ביי" / "סגור" / "אחלה, תתקשר" / "יאללה ביי ביי" / [שני הצדדים ממשיכים לדבר עוד שש דקות]
מישהו שכבר ראה הכל, אכל אותה מספיק פעמים ולמד. אי אפשר לעבוד עליו, הוא לא פרייאר, ואם צריך הוא גם יודע לסדר קומבינה בלי שאף אחד ישים לב.
מקור: מהפועל העברי "לשפשף" (בהשאלה – להתנסות), ובמיוחד מהסלנג הצבאי שבו "שפשוף" הוא אימון קשה.
דוגמה: "אל תנסה למכור לו את זה במחיר הזה, הוא משופשף, הוא עשה את זה עשרים שנה".
לפעמים מדברים על 'מתחנגל' כהומוסקסואל, למרות שהפירוש המקורי הוא 'מקיים יחסי מין'.
מקור: ככל הנראה צירוף של "מתחנחן" ו"מתגנדר", שהתקבע בסלנג במשמעות מינית.
בתדירות גבוהה.
"ראיתי את יוסי אצל תמר שבוע שעבר וגם השבוע. תאמין לי השובב הזה מבקר אותה כל שני וחמישי".
מקור: מהמנהג היהודי לקרוא בתורה בימי שני וחמישי.