מילה אחרת למגזר. "הסקטור הערבי", "הסקטור העסקי", או כל פילוח מסוים שיכול לעלות על הדעת. בדרך כלל מילה של אנשים שרוצים לצאת רציניים.
כשמישהו נותן למישהו שעה מוקדמת יותר להיות במקום מסוים, רק כי האדם השני הוא מאחר כרוני, ונמצא בזמן ברזיל.
דוגמה: גזרתי לאחותי זמנים, אמרתי לה להיות שם ב-19:00 למרות שאמרתי לכולם להגיע ב-20:00. גם אז היא הגיעה בכמה דקות איחור אחרי כולם.
אדם שאין לו משמעת כבירה. מילה שלו היא לא מילה. עשה כשהיה צריך לא לעשות. התנהל כמו שק חרא, ועוד.
כמו במונח ליצן, ככל שאומרים את זה יותר בקצרה, ככה הבנאדם יותר קיצוני במושג עצמו.
כשהאדם מביע, במילים קלילות, שהכל טוב והוא במצב רוח מרומם.
דוגמה: חבר: "שון, הכל בסדר?".
אני: "הכל טיל".
אדם רך, אותו כולם לועסים ומשתמשים בו בלי בעיה.
לדוגמה:
עומר: "גיא תתחיל לשחק כבר!"
גיא: "אני משחק אחי. זה לא פשוט, הוא הורג אותי"
עומר: "חלאס להיות טונה!"
הפחד הלאומי מספר אחת של הישראלי. לא משנה כמה כסף יש לך, הרעיון שמישהו אחר קיבל את אותו הדבר בעשרה שקלים פחות ממך יכול להרוס לך את כל השבוע. פרייער הוא מה שאתה, וכל המאמץ בחיים הוא לא להיות אחד כזה.
דוגמה: "נסעתי ארבעים דקות לתחנת דלק אחרת כי שם זה אגורה פחות לליטר. אני לא יוצא פרייער".
הגישה הישראלית הרשמית לפתרון בעיות: בלי תכנון, בלי ישיבת הכנה, פשוט מכה אחת חזקה והעניין סגור. עובד מעולה בערך בחצי מהמקרים, ובחצי השני יוצא מזה סיפור שמספרים שנים אחר כך.
דוגמה: "מה יש לחשוב, נשכור אולם, נזמין דיג׳יי, זבנג וגמרנו".
בחורה שיש בה הכל. במקור נאמר בסבנטיז בישראל, כשמישהי הייתה גם שווה חרג'וע וגם מכינה אוכל טעים לילדים.
דוגמה: "מדהימה הענבל הזאת. גם יפה וגם אופה".
בדרך כלל: מצוין, מעולה, פנטסטי. לעתים משומש גם במובן השלילי של הגזמה.
דוגמה: "שמע אכלתי אבטיח, היה טעם פיגוז לעכוז".
במהלך מקצה תחרותי, המתחרה הראשון טובה בכמה רמות מהמתחרה השני.
מרים: "תראי איך אולגה מנצחת את ליאת בטניס."
רבקה: "כן. היא כבר עליה 6-1 4-0. ממש משאירה לה אבק".
בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.
דוגמה: "ראית איך הוא ירד על הבחור שדחף אותי? פרחח לגמרי, אבל אחי לחיים".
