תמיד יהיה מאוחר יותר מהשעה הנקובה, אם זה יקרה.
דוגמה: "נפגש בסביבות השעה 17:00?".
– " כן, למרות שאני יודע שלא תהיה מוכן בזמן".
מקור: ביטוי עברי מדובר על "זמן ישראלי" גמיש.
תמיד יהיה מאוחר יותר מהשעה הנקובה, אם זה יקרה.
דוגמה: "נפגש בסביבות השעה 17:00?".
– " כן, למרות שאני יודע שלא תהיה מוכן בזמן".
מקור: ביטוי עברי מדובר על "זמן ישראלי" גמיש.
בגדים ישנים, סמרטוטים או סתם חפצים בלי ערך שמסתובבים בבית. המילה שסבתא אומרת כשהיא מתכוונת ל"הבגדים האלה" בטון של זלזול.
מקור: יידיש: שמאטע (שמאטעס ברבים) פירושה סמרטוט או בגד מרופט. המילה נכנסה לעברית דרך דוברי היידיש.
כתיב נוסף: שמאטעס, שמטעס
דוגמה: "תזרקי כבר את כל השמעטס האלה מהארון, לא לבשת אותם מאז הצבא".
אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.
מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.
דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".
גִּרְבּוּץ הוא גירוד באשכים. המילה היא הֵלְחֵם של המילים "גירוד" ו"ביצים". שורש ג.ר.ב.צ.
דוגמה: אחי דיי לגרבץ (שם פעולה) כבר אתה על הבמה.
מקור: הלחם עברי של "גירוד" ו"ביצים".
שאלה שמתחילה בסקרנות תמימה ומסתיימת בעלבון. משמשת כשמישהו נעלם, מתנהג מוזר, או פשוט עושה משהו שלא הגיוני, ומתקרבת מאוד למה הקטע, רק עם קצת יותר כעס בעיניים. כשאומרים אותה עם "איתך" בסוף, כדאי להתחיל לדאוג.
מקור: מהפועל העברי "לסגור" במובן של "להגיע להסכמה" או "מה נקבע". השאלה "מה נסגר?" התגלגלה לשאלה "מה קורה איתך?" עם נימה של חוסר סבלנות.
דוגמה: "אחי, מה נסגר, קבענו ב-8 ואתה מגיע ב-10 וחצי?"
היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר.
מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו לעברית.
דוגמה: "איזה תינוק מתוק! חמסה חמסה, שלא תיפול עליו עין".
המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.
מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.
דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."
שיחת חולין קלילה ושטחית עם אנשים שאתה לא ממש מכיר — מזג אוויר, פקקים, "נו, מה התוכניות לחג?". הדבר שהכי הרבה אנשים שונאים במעלית ובאירועי עבודה, כי זה מרגיש מאולץ. ויש גם את החפרן שהופך סמול טוק של דקה לנאום של חצי שעה.
מקור: אנגלית — small talk, מילולית "שיחה קטנה". נכנס לעברית בעיקר דרך עולם ההייטק והעבודה הבינלאומית, ובמקום "שיחת חולין" הרשמית, כולם אומרים סמול טוק.
דוגמה: "באתי לכנס רק בשביל ההרצאה, אין לי כוח לסמול טוק עם כל העולם בהפסקת קפה".
הכאב ראש הספציפי שמישהו גורם לך כשהוא לא מפסיק. זה לא כעס ולא עצבים — זו שחיקה איטית, בדרך כלל מיוצרת על ידי מישהו שיודע רק לחפור. אחרי מספיק ג'ננה גם הבנאדם הכי רגוע בעולם קם והולך.
מקור: מערבית: ג'ִנַּאן (جنان), "שיגעון", מאותו שורש של "ג'ין" (שד).
דוגמה: "עוף לי מהג'ננה, שעתיים אתה מדבר על אותו דבר".
דוגמה נוספת: "השכן קודח בקיר כבר שעתיים, אני עולה על ג׳ננה".
אורגיה של 3 על 1. לפעמים מדובר שזהבה הוא גבר נשי במיוחד, ג'ינג'י, או עם פאה עם צמות. שלושת הדובים תמיד יהיו גברים בסגנון דובים: גדולים, לפעמים מזוקנים, רחבים, שמדברים בדרך כלל בקול נמוך.
מקור: משחק מילים על אגדת הילדים "זהבה ושלושת הדובים".
בן אדם שהקצב שלו נקבע לפי איזה מצב רוח של שבת בצהריים. הכל אצלו איטי, רגוע וקצת מרחף, והוא אף פעם לא ממהר לשום מקום — גם כשהוא כבר חופר לכולם על כמה שהחיים טובים.
מקור: מהמילה "סטלה" או "סטלן", ככל הנראה מהאנגלית stoned (מסטול). בעברית המילה התרחבה מצרכן קנאביס לכל אחד שמתנהל לאט ובמצב מרחף.
דוגמה: "קבענו ב-8 והוא הגיע ב-10 עם חיוך ושקית חטיפים, סטלן קלאסי".