היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר.
מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו לעברית.
דוגמה: "איזה תינוק מתוק! חמסה חמסה, שלא תיפול עליו עין".