שפכטל

מה זה

שפכטל

ההגדרה עבור

שפכטל

שכבת איפור כל כך עבה שנראה כאילו מרחו אותה עם כלי עבודה. אומרים על מישהי (או מישהו) ש"שמה שפכטל" כשהמייקאפ מכסה הכל — ואפשר כמעט לגרד אותו עם ציפורן. בדרך כלל משומש בעקיצה, לפעמים גם בהומור עצמי לפני יציאה.

מקור: מגרמנית — Spachtel, מרית/מגרפת שפכטל שבעזרתה מורחים מרק וטיח על קירות. בעברית המילה הגיעה דרך עולם הבנייה והשיפוצים, ומשם הושאלה בציניות לשכבות איפור עבות.

דוגמה: "היא עלתה לחתונה עם כזה שפכטל, שכשהיא צחקה נפל לה חצי פרצוף".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

יציאה קצרה ומהירה לאנשהו ובחזרה, בלי להתעכב. במקור זה מונח צבאי, והיום אפשר לצאת לגיחה לסופר, למכולת או לדירה של חבר, ולחזור עד שהקפה מתקרר.

מקור: מהשורש ג-י-ח שמשמעו לפרוץ החוצה, המופיע כבר בתנ"ך (איוב לח 8, "בגיחו מרחם יצא"). בעברית המודרנית התקבע כמונח צבאי, בעיקר בחיל האוויר, ומשם עבר לשפת היומיום.

דוגמה: "אני עושה גיחה לסופר, צריך משהו?"

צוואה יבשה במיוחד שלאחר חירבונה לא צריך לנגב את פי הטבעת מכיוון שהיא לא לכלכה אותו.
דוגמה:

אדם א' – "אחי, איך חירבנת כל כך מהר?"
אדם ב' – "לא הייתי צריך לנגב. יצא קקי יום הולדת".

מקור: ביטוי עברי הומוריסטי.

גרסה מעודנת של 'אחושרמוטה'. נאמר, בדרך כלל, בחיוב. הגזמה או הקצנה של מצב קיים, אבל משהו כיפי לשמיעה.

דוגמה: "הפיתה שווארמה של הנכד של אברם הייתה אחושלוקי טובה".

מקור: לשון נקייה של "אחושרמוטה" – קללה בערבית.

במקור נאמר על הכלה, מורן בן אסולין, אחרי שהתחתנה עם בן זוגה [והתגרשה ממנו אחרי מספר חודשים והתארסה למישהו אחר לבינתיים]. בחתונה עצמה הייתה לבושה בשמלה חשופה, בה החזה שלה איים לפרוץ מהשמלה בכל רגע נתון, ונתנה שואו בלתי נשכח.דוגמה: "מה אתה צריך את זה על הראש שלך. בחורה שמגיעה למסיבה, לבושה בחוטים דנטליים בצורה הזאת. תוך שנייה אתה בסרט שלא נגמר, באחריות".

מקור: ביטוי שנולד מסיקור תקשורתי של חתונת סלבס ישראלית, והפך לתיאור בלעג של לבוש חושפני.

לרקוד בצ'אטה. לא אכנס לעניין 'בצ'אטה דומיניקנית' לעומת 'בצ'אטה סנשואל'.

דוגמה: "ביצ'אטתי עם עופרי נווה".

מקור: מהמחול הדומיניקני bachata.

כינוי לאדם חזק וגדול שמרמה את חבריו למשחק. הלחמה של שתי המילים "לברון" (ג'יימס) ו"פלופ".

דוגמה: "ראית איזה לפלופ? אחותי עשתה צד וחצי והוא התרסק על הפארקט כאילו חטף אגרוף מטייסון".

מקור: הלחם של "לברון" ו"פלופ" (מאנגלית flop, העמדת פנים של נפילה בכדורסל).

אישור לבצע את מה שאתה רוצה. בשפה הצבאית, אומרים גם 'יש א".

עובד: "אני רוצה לקנות את התוכנה הזו, היא יכולה לחסוך המון עבודה".

מנהל: "יש לך אור ירוק".

מקור: מעולם הרמזורים: אור ירוק = אפשר לנסוע.

"בית ספר" בגרסה המקוצרת והמרוחה של מי שלא מתאמץ לפתוח את הפה עד הסוף. משתמשים בזה כשמדברים על לימודים בגיל צעיר, ולפעמים בנימה מתנשאת על מי שמדבר "כמו ילד".

מקור: צירוף "בית ספר" שהתקצר והתמזג למילה אחת בהגייה מהירה, כמו הרבה מילים שקוצרו בעברית מדוברת. אין מקור זר ולא ידוע על יוצר מסוים.

דוגמה: "אחי, אני צריך לקום מחר לביצפר ואני בכלל לא למדתי".

כשמגיעים לאירוע ולא יושבים בשולחן אלא מסתובבים בין האנשים עם כוס ביד ומחליפים חצי משפט עם כל אחד. המינגלינג הוא האמנות לעשות חיי חברה בלי להתחייב לשיחה של יותר משלוש דקות, ובדרך כלל הוא נגמר ב"אני הולך להביא עוד משהו לשתות".

מקור: מהמילה האנגלית mingling, מהפועל to mingle שפירושו להתערבב. נכנסה לעברית כמות שהיא, בעיקר בהקשר של אירועים, חתונות ומסיבות.

דוגמה: "בחתונה ישבתי חצי שעה בשולחן ואז עברתי למינגלינג, פגשתי שם את כל הכיתה מי"ב".

מילה שמקורה בערבית ופירושה המילולי סטירה בפנים. בסלנג הישראלי, כאפה זה כל דבר שמגיע לך מהכיוון העיוור ומלכלך לך את היום בלי הודעה מוקדמת — חדשות לא טובות, פגישה מביכה, או גילוי שמגיע מאוחר מדי. אבל כאפה יכולה להיות גם חיובית: משהו כל כך מדהים, כל כך לא צפוי לטובה, שהוא ממש עושה לך את זה.

מקור: מערבית: כַּף (كف), "כף יד" – מכאן סטירה בכף היד.

דוגמה: חבר 1: "אחי, פגשתי את האקסית עם הבחור החדש שלה בסופר". חבר 2: "כאפה". / "ראית את הטריילר? כאפה, הסרט הזה הולך להיות מטורף".

מישהו שנמצא כל הזמן במתח, ממהר, מתקתק ומלחיץ את כל מי שסביבו. הלחוץ שולח חמש הודעות "נו?" בדקה, מגיע לשדה התעופה ארבע שעות לפני הטיסה ונכנס לקריז אם משהו זז בתוכנית. משמש גם כתיאור רגעי ("אני לחוץ מהמבחן") וגם כתכונת אופי ("הוא בנאדם לחוץ").

מקור: עברית — מהשורש ל־ח־ץ, "לחוץ" במובן המילולי של משהו שמופעל עליו לחץ. בעברית המדוברת המשמעות הורחבה ללחץ נפשי ולמי שחי במתח קבוע, בדומה ל־stressed באנגלית.

דוגמה: "תירגע, אחי, אתה לחוץ מדי, יש עוד שעה עד שהסרט מתחיל".

סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.

"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"

"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"

מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).

כתיבת תגובה