שכבת איפור כל כך עבה שנראה כאילו מרחו אותה עם כלי עבודה. אומרים על מישהי (או מישהו) ש"שמה שפכטל" כשהמייקאפ מכסה הכל — ואפשר כמעט לגרד אותו עם ציפורן. בדרך כלל משומש בעקיצה, לפעמים גם בהומור עצמי לפני יציאה.
מקור: מגרמנית — Spachtel, מרית/מגרפת שפכטל שבעזרתה מורחים מרק וטיח על קירות. בעברית המילה הגיעה דרך עולם הבנייה והשיפוצים, ומשם הושאלה בציניות לשכבות איפור עבות.
דוגמה: "היא עלתה לחתונה עם כזה שפכטל, שכשהיא צחקה נפל לה חצי פרצוף".