מונח בלדינו שהתאזרח בעברית, מתאר אישה מטומטמת, שבדרך כלל לא מבינה שהיא מטומטמת, אלא מישהי שכל החיים שלה הם עלבון מתמשך, ולעתים רחוקות גם מרחמים עליה.

דוגמה: "תעזוב אותה בשקט, היא פוסטמה, גם הוויפיי בבית לא עובד לו כבר חודש, וזה לא בגלל הבעיה בתשתית".

התעצלו לסיים את העבודה כמו שצריך, עם הגימורים הכי טובים, אז התעצלו בדרך ועכשיו זו עבודה גרועה.

דוגמה: "התקינו לך פה צינור שלא מתחבר לשום דבר, זו הסיבה לנזילה שלך מהתקרה. חבל, שאר הצינור במרחק של פחות מחצי מטר ממנו. עשו חצי עבודה פה, וחבל".

נאמר בלעז והכוונה שלו ל-2 מקרים שונים:

1. "יש לו קייס" – יש לו טיעון משכנע, בין אם בבית משפט ובין אם בדיון בין חברים.
2. "אחלה קייס" – מקום איחסון למצלמה ישנה או לפריטים נוספים.

לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה.

דוגמה: "הוא אמר לי שהאוטו עבר רק תאונה קטנה בחניה. אכלתי לוקש, המוסך צחק עליי חצי שעה".

אדם שכל החיים שלו הם קומבינה אחת ארוכה. לא נוכל בדיוק, אבל גם לא בדיוק ישר — פשוט תמיד מסתדר לו משהו על הדרך, ותמיד מישהו אחר יוצא הפראייר בסיפור. עובד חפיף ומרוויח כאילו עבד חודש.

דוגמה: "אל תיקח ממנו מחיר על השיפוץ, הוא חאפר, בסוף תשלם פעמיים".

מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל).

דוגמה: "ראית אותו קופץ מהגג לבריכה? הבנאדם שפוט לגמרי."

דומה למונח פיגוז לעכוז, משהו ממש חיובי וטוב ב-99% מהמקרים.

דוגמה: "אכלתי מלאווח עם זחוק, העיף לי את הסכך".

ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע.

דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון הזה מאיקאה?" חבר 2: "קטן עליי". (כעבור ארבע שעות, שלושה ברגים מיותרים).