יצא אפס, גרוע, לא משהו.

אדם שרצה לחרטט, ותפסו אותו. אדם שקרתה לו תאונה מביכה. אדם שבזמן שקרתה לו תאונה מביכה, הוא ניסה לחרטט לגביה, ואז תפסו אותו. בקיצור, אדם שלא מעוניין בזה שידעו שקרה לו משהו רע, והוא מנסה להסתיר את זה, ופשוט עולים על העניין.

דוגמה: תשמעי איזה פאדיחה, הלכתי לאכול שווארמה עם בן הזוג שלי, ואז הגיע האקס והתחיל להתיישב איתנו כמו ידיד. רציתי לקבור את עצמי.

רוממת את רוחי, שימחת אותי עד מאוד.
דוגמה: אחי! תודה על הקוק! באת לי טוב!

הפך להיות אמיץ יותר מבעבר. בדרך כלל מדובר על אדם פחדן בעבר, ואמיץ בהווה.

"יוני גידל ביצים. פעם הוא שקשק מפחד מניסים הערס והיום הוא פיצץ לו ת'צורה."

משהו שעושים סתם בשביל הצחוק, בלי שום כוונה רצינית מאחורי זה. אם מישהו לוקח את זה קשה מדי, סימן שהוא לא הבין שזאת הייתה רק דחקה.

דוגמה: "אחי אל תיעלב, עשינו את זה בדחקה, מה נלחצת פתאום".

נועד להזכיר משהו שלילי שקרה, אבל אף אחד לא יודע מה קרה שם. במקור – מונח ממבצע סבתא.

דוגמה: "ראיתי את אלכס אחרי שחזר מאמסטרדם. קרה לו את אותו הדבר שקרה למוטי בננה בציריך, חזר מחושגז פגז".

לבלוע סיפור מומצא בלי לשאול שאלה אחת, ורק אחר כך להבין שסובבו אותך. ההבדל בין זה לבין להיות פרייער הוא שפרייער יודע שדפקו אותו ובכל זאת מסכים, ואילו מי שאכל לוקש בכלל לא שם לב — עד רגע הפדיחה.

דוגמה: "הוא אמר לי שהאוטו עבר רק תאונה קטנה בחניה. אכלתי לוקש, המוסך צחק עליי חצי שעה".

כשקוראים לחבר טוב.

דוגמה: "שי, אח שלי היקר, בוא לשווארמה".

שמנה, אוביס, אבל ביותר משעשע.

הרגע שבו המוח סוף סוף עושה קליק ואתה מבין משהו שכל השאר הבינו לפני עשר דקות. ככל שהאסימון נופל לאט יותר, ככה הפדיחה גדולה יותר. הביטוי הגיע מהטלפונים הציבוריים, אבל גם מי שבחיים לא החזיק אסימון ביד משתמש בו בלי בעיה.

דוגמה: "סיפרו בדיחה בארוחת הצהריים, וצחקתי רק כשהגיע הקינוח. נפל לי האסימון".