חולה על

מה זה

חולה על

ההגדרה עבור

חולה על

כשאתה לא סתם אוהב משהו, אתה חולה עליו. "חולה על" זה שלב אחרי "אוהב" — סדרה שאתה רואה בלופ, זמר שאתה יודע את כל השירים שלו, או מישהי שאתה לא מפסיק לחשוב עליה. לפעמים קשה לראות את ההבדל בין חולה על משהו לבין להיות פריק שלו.

מקור: עברית מדוברת: הרחבה של המילה "חולה" לתיאור התאהבות או אהבה עזה. לרעיון יש שורשים עתיקים כבר בתנ"ך — "כי חולת אהבה אני" (שיר השירים ב, ה).

דוגמה: "אני חולה על השיר הזה, שמתי אותו עשר פעמים היום".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

משחק בעל אופי מיני בו אדם רואה בחורה, בדרך כלל קונפה ברחוב, ושואל את חברו אם הוא היה מקיים או לא מקיים יחסי מין איתה, בהתחשב בהזדמנות. אדם שאומר "לא עושה" אוטומטית נחשב לשקרן. מצד שני, יש מצבים שונים בהם ניתן להגיד "עושה", אך בתנאים מסוימים. לדוגמה:
– "יום קשה רוח גב" – אם היה לך יום קשה, והסיטואציה מזמינה ליחסי מין.
– "אי בודד" – אם רק האדם הנשאל והקונפה עליה נשאלת השאלה היו תקועים באי בודד. ניתן להוסיף משך זמן.
– "רפסודה כרישים" – אם זה הדבר האחרון שתעשה בחייך.
– "אקדח לרכה" – אם חייך באיום מיידי.

דוגמה 1:
– "הסבתא על ההליכון. עושה או לא עושה?".
– "לא עושה".
– "שקרן".

דוגמה 2:
– "זאת עם השחור, עושה או לא עושה?"
– "עושה".

דוגמה 3:
– "תראה את הקונפה שם. עושה או לא עושה?"
– "תאמין לי… יום קשה רוח גב".
– "לפחות אתה לא שקרן".

מקור: ביטוי עברי וולגרי מעולם החבר'ה.

בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.

מקור: מהמילה העברית "פרחח" (נער שובב), שמקורה במקרא ("פִרְחָח" באיוב). בסלנג הפכה לכינוי לנער רחוב.

דוגמה: "ראית איך הוא ירד על הבחור שדחף אותי? פרחח לגמרי, אבל אחי לחיים".

אישה רעשנית, גסה וקולנית שמתערבת בכל דבר ויודעת את כל הרכילות של הבניין לפני שזה קרה. היאחנע לא מדברת — היא צועקת מהמרפסת, ומי שלא שמע ממנה את החדשות פשוט לא היה בבית.

מקור: מיידיש: יאַכנע (yakhne) — במקור שם פרטי נשי, שהפך ביידיש לכינוי לאישה וולגרית, רכלנית וקולנית. נכנס לעברית דרך דוברי היידיש בארץ.

כתיב נוסף: יכנע, יאכנע

דוגמה: "אל תספר לה כלום, היא יאחנע — עד הערב כל השכונה תדע".

מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.

מקור: ביטוי עברי מעולם העבודה המודרני.

לאבד את זה לגמרי, ולא בהכרח בגלל משהו רציני — לפעמים מספיק שהמזגן החליט למות ביולי. אפשר גם להתחרפן משמחה, אבל ברוב המקרים זה קורה כשהמצב פשוט על הפנים.

מקור: משחק מילים עברי שקרוב ל"להשתגע", ככל הנראה בהשראת "חרפה" או צליל מצחיק ונוח.

דוגמה: "שלוש שעות בהמתנה לתמיכה הטכנית, עוד רגע אני מתחרפן".

אישה שעלתה מחבר העמים, או מדור שני לחבר העמים, שלא קיבלה זין בלילה ונתנה לך שירות זין בוקר למחרת.

דוגמה: "הסבטלנה הזו גמרה לי את החופשה".

מקור: כינוי גנאי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

מצב של שובע והנאה מוחלטים: מישהי שאכלה טוב, נחה טוב, ועכשיו היא פשוט חיה בשלום עם העולם. הצורה הנפוצה היא "מדושן עונג" בלשון זכר, והיא מתארת מישהו שממש מפוטם בהנאה.

מקור: מקור הביטוי אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהוא קשור לשורש ד.ש.ן ("שומן, שפע") ולפסוק "ותתענג בדשן נפשכם" (ישעיהו נ"ה, 2), שמחבר בין דשן להתענגות.

כתיב נוסף: מדושן עונג

דוגמה: "אחרי הסעודה אמא ישבה על הספה, מדושנת עונג, ואמרה שאף אחד לא מפריע לה".

"בבקשה, אחי, תעשה לי טובה". דחילק הוא התחנונים הישראלי, ובכל זאת בטון שאומר "אני יודע שאני מבקש הרבה, אבל אתה גדול". אפשר לשמוע אותו בשוק, בתור לקופה, ובשיחות שכנוע עם בן/בת זוג.

מקור: ערבית, دخيلك (דַחִילָכּ), בערך "אני בחסותך" או "אני מתחנן אליך". הביטוי משמש בערבית דיבורית לבקשה ולהפצרה, ונכנס לסלנג הישראלי.

דוגמה: "דחילק, תן לי לעבור, אני מאחר לעבודה".

בייגלה לא חם ולא נעליים. הבחור נמצא עם הבייגלה שם כל היום, וסביר שיהיה קשה כמו סלע.

מקור: ביטוי עברי הומוריסטי על הבייגלה שנמכר בשוק "חם" כל היום.

בנאדם ששמח בהצלחה שלך באמת, בלי חצי מילה מאחורי הגב אחר כך. הוא לא פרייר ולא שוויצר — פשוט מישהו שנהנה לראות אותך עולה. מין נדיר בטבע, כדאי לשמור עליו.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לשמוח בהצלחת האחר".

דוגמה: "קיבלתי קידום והוא הראשון שהתקשר לברך. אחלה מפרגן".

כשהאדם מביע, במילים קלילות, שהכל טוב והוא במצב רוח מרומם.

דוגמה: חבר: "שון, הכל בסדר?".

אני: "הכל טיל".

מקור: ביטוי עברי מדובר: הכל טס כמו טיל.

חמישי-שישי-שבת בבית — הפרס הכי גדול שהצבא יודע לחלק. חייל קרבי מדבר על החמשוש שלו שבועיים לפני ושבועיים אחרי, בזמן שהג'ובניק פשוט קורא לזה "סוף שבוע".

מקור: קיצור צבאי של חמישי-שישי-שבת – סוף שבוע ארוך בבית.

דוגמה: "אל תתכנן איתי כלום בחמישי, יש לי חמשוש ואני לא זז מהמיטה".

כתיבת תגובה