שינשין

מה זה

שינשין

ההגדרה עבור

שינשין

צעיר או צעירה שדחו את הגיוס בשנה כדי לעשות שנת שירות — בתנועת נוער, בפנימייה, בעיר פיתוח. השינשין הוא הדמות שכל ילד בשבט מעריץ, הוא ישן בדירה עם עוד חמישה שינשינים ואוכל בעיקר פתיתים.

מקור: עברית: מראשי התיבות ש"ש — "שנת שירות". הכינוי נפוץ בתנועות הנוער ובמכינות ובקרב מי שמתגייסים אחריה לצה"ל.

כתיב נוסף: שינשינית, ש"ש

דוגמה: "השינשין של השבט שלנו הוא הבן אדם הכי מגניב שהכרתי בכיתה ט'".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

צרור שטרות מגולגל או ערימה עבה של כסף מזומן, מהסוג שמוציאים מהכיס כדי שכולם יראו. מי ששולף בוכטה בקופה בדרך כלל רוצה להרשים, ולפעמים זה גם נשמע קצת חשוד.

מקור: ככל הנראה מרוסית: бухта (בוּחטה), סליל של חבל מגולגל, ומשם בהשאלה גליל של שטרות. בעברית המדוברת זה הפך לכינוי לכל צרור כסף גדול במזומן.

כתיב נוסף: בוחטה

דוגמה: "הוא שלף בוכטה של מאתיים מהכיס ושילם על כל השולחן".

מי שמבלה את רוב חייו מול מסך עם אוזניות, ויודע בעל פה כל קומבו ומפה. בעיני עצמו הוא אתלט אלקטרוני, בעיני ההורים הוא "זה שלא יוצא מהחדר". לפעמים בא עם צעקות על חבר לצוות באמצע משחק.

מקור: אנגלית, gamer, "מי שמשחק משחקים", ממילה game. נכנס לעברית עם התפשטות משחקי המחשב והקונסולות.

דוגמה: "הוא גיימר רציני, אתמול הוא עלה על דרגה חדשה בשלוש לפנות בוקר".

מעין קללה חרדית שנאמרת כאשר אני חש תיעוב כלפי האדם שאילו אני מכוון את הקללה.

דוגמה: ליברמן החליט לקצץ את קצבאות החרדים? אז טפו! שם רשעים ירקב.

מקור: ממשלי י' ז': "ושם רשעים ירקב".

הדרך המנומסת-כביכול להגיד למישהו להתפנות מהחיים שלך. נאמר בדרך כלל לנודניק שכבר עשה לך ג׳ננה ולא הבין רמזים עדינים. הדימוי של ילד שנשלח לשחק בחוץ עושה את העבודה יותר טוב מקללה.

מקור: ביטוי עברי מדובר מאמצע המאה ה-20: לשלוח מישהו "לשחק באוטובוסים" – לשחק בכביש, כלומר להסתלק.

דוגמה: "תשאיל לי מאתיים שקל?" "לך תשחק באוטובוסים".

הודעה קצרה שמטרתה להזכיר למישהו שאתה קיים או לבדוק שהוא זמין. "שלח לי פינג" פירושו תן סימן חיים.

מקור: אנגלית: ping, במקור צליל של סונאר. מכאן הפקודה ברשתות מחשבים לבדיקת חיבור (שנות ה-80), ומשם נכנסה לסלנג העברי של עולם ההייטק והרשת.

דוגמה: "תשלח לי פינג כשאתה מגיע ואני ארד".

כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.

מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.

דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".

מישהו או משהו שעושים בדיוק את מה שכולם עושים: אותו קפה, אותו סטורי, אותה דעה. זה לא עלבון ישיר, אבל מי ששומע אותו מרגיש שהוא עבר בדיקת מקוריות וקיבל ציון נמוך. אפשר להוסיף אותו לטוקסיק ולשאר מילות הדור.

מקור: אנגלית, מהמילה basic ("בסיסי"). בסלנג האמריקאי בשנות ה-2010 קיבלה משמעות של "משעמם ושגרתי", ומשם הגיעה לעברית דרך הרשתות החברתיות.

דוגמה: "שוב פיסטוק אייס קפה ותמונה בשקיעה? בייסיק, אחותי".

הרגע שבו הבנאדם מבין שהוא נדפק, בדרך כלל בגלל פשלן אחד בשרשרת. זה לא סתם באסה, זה באסה עם קהל — כי תמיד יש מישהו שראה את זה קורה וכבר מספר את זה הלאה.

מקור: ביטוי עברי מדובר: "לאכול אותה" – לספוג את המכה, כמו לבלוע משהו מר. הצורה "אותה" מתייחסת בעקיפין ל"המכה" או "הצרה".

דוגמה: "הגיע למשרד ב־7 בבוקר, התברר שהפגישה נדחתה מאתמול. אכל אותה לגמרי".

נאמר על ידי חייל שבור בסוף מעצר שלא הצליח. אחרי שסיימו את כל ההמתנה והמארב, בסביבות 4:45 בבוקר, הגיעו לעץ עלוב עם כמויות של פסולת מסביבו. התיישבו שם וחיכו להסעה חזרה. שם, אותו חייל טבע את המונח, "זולה מפחודה", מה שגם קיבל נקודת ציון צה"לית.

לדוגמה: "שמע אחי הלכנו לאזור התעשייה קדימה צורן אחרי שש בערב, ניסינו לגנוב בקבוקים מאיזה מסעדה ובסוף המתנו באיזה זולה מפחודה אחרי שכיסחו אותנו, עד שהמשטרה הגיעה למקום".

מקור: מהסלנג הצבאי: "זולה" (פינת מנוחה) ו"מפחודה".

בדרך כלל, אוסף חברים שנפגשים במקום קבוע מראש. בדרך כלל לישיבה מביאים סמים, אוכל, שתייה, ואם קרה האירוע ואירע המזל – גם חבר חדש שרוצה להתקבל לפרלמנט. ישנם גם פירושים אחרים עליהם נרחיב בערך הזה.

ישנן הרבה סוגי ישיבות:

ישיבת מזרען – ישיבה של ערק, גת, שירה בציבור, נרגילות ופיצוחים בימי שישי בצהריים.

ישיבה של הביוקר – האנשים של הביוקר לא מגיעים לישיבה, אלא החבורה, או יותר נכון להגיד כנופייה, נפגשים. אין קשר בין דברים יקרים לבין הפגישה, אלא רק הבעת התלהבות מהפגישה עצמה.

ישיבת דריקטוריון – חירבון עצום.

ישיבת בקרה – מבצעים ישיבה בה חושבים האם חבר מסוים, בין אם הוא מפקיר או מלשין, עדיין שייך לחבורה, בלעדיו.

ישיבת צוות – דיון של הקולגות הקרובות לעבודה בחדר הישיבות.

ישיבה חשובה – אחרי שתוקעים לאפה וצריכים לחוש הקלה, נכנסים למספר 2 בשירותים.

ישיבה דחופה – חירבון שלא יכל להידחות, אפילו לא בשנייה.

ישיבה תיכונית – אורגיה בה ישנם הומוסקסואלים דתיים, או דתל"שים.

מקור: מהמילה העברית "ישיבה", בשימוש סלנג לכינוס חברים לעישון.

פתגם האומר שאדם מנסה לחרטט אדם שהוא חרטטן מטבעו. זה כמו שאדם שעובד במכירות ינסה להשתמש בשיטות מכירות בסיסיות בשביל למכור מוצר כלשהו לאדם שגם כן עובד במכירות. לדוגמה:

איש מכירות: "שמע הבי היפ הזה, גרם לילד שלי לדבר בפעם הראשונה"

קונה: "תגיד לי מה אתה בא לערבב בלנדר. כולם יודעים שבי היפ זה עסק פירמידה!"

מקור: ביטוי עברי מדובר.

בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.

מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות.

דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".

כתיבת תגובה