בסלנג, סמרטוט הוא בנאדם בלי עמוד שדרה: כל אחד דורך עליו, מנגב בו את הרגליים, והוא עוד אומר תודה. הבוס מעמיס, החברה מבטלת ברגע האחרון, והסמרטוט רק מהנהן. זה כמו פראייר, רק שהוא כבר לא אפילו מנסה להתנגד.
מקור: מלשון חז"ל, שבה סמרטוט (ברבים: סמרטוטין) הוא בגד בלוי או פיסת בד ישנה. מהמשמעות המילולית של הבד שמנגבים בו את הרצפה נולד הכינוי לאדם שכולם "מנגבים" בו.
דוגמה: "היא ביטלה לך עוד פעם ואתה מחכה לה? אחי, אל תהיה סמרטוט".
סלנג ירושלמי. משחק בו אדם רוכב על אדם אחר בעמידה. נקרא גם שק קמח.
"אני אעשה לילד אבו יויו. אני יודע שהוא יהנה מזה"
"אבל אחי, הרגע עברת ניתוח גב והילד בן 12"
מקור: סלנג ירושלמי, מערבית: "אבו" (אבא של).
שאלה שאף אחד לא ביקש ממך לשאול, ואחריה כל הפלוגה משלמת. בא מהצבא — מישהו מרים יד ושואל את המפקד "ומה אם יורד גשם?", וחמש דקות אחר כך כולם סוחבים ציוד מיותר בגללו. בדרך כלל זה בדיוק הראש גדול של הקבוצה, שבטוח שהוא עוזר לכולם.
מקור: מצה"ל: "קיטבג" הוא תיק הצבא הגדול. הסיפור הצבאי מספר על חייל ששאל אם צריך להביא קיטבג – ובעקבות השאלה כל הפלוגה נאלצה לסחוב אותו.
דוגמה: "אל תשאל אותה אם צריך להכין גם מצגת, זו שאלת קיטבג, בסוף נשב על זה כל הסופ״ש".
כינוי פוגעני לבחורה שנתפסת כשטחית, צעקנית או "לא מי יודע מה". זו מילה שנוטה למשוך ביקורת על גזענות, מעמדיות ושוביניזם, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי ואין לה ביסוס אטימולוגי מוסכם; היא נולדה בסלנג הרחוב הישראלי והתפשטה דרך שיחות בני נוער ומוזיקה.
דוגמה: "הוא קרא לה פקצה, והיא סגרה לו את הפה בשנייה".
עובדת בשירותי ליווי, זונה. הכינוי לקוח מפרשנות שניתנה לפסוק בו מציגים את רחב הזונה, ומפרשים את זה כ"מוכרת מזון" בספרי תנ"ך לילדים.
– "שמע, אני לא רוצה להגיד את זה ליד אמא שלה, אבל שמעתי שהיא פוטרה מהעבודה והפכה למוכרת מזון".
מקור: לשון נקייה מהמקורות (פירוש לרחב, "פונדקית").
מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב.
מקור: מיידיש: ברוגז (ברוֹגעז), מגרמנית böse – כועס. נפוץ במיוחד בקרב ילדים.
דוגמה: "אני איתה בברוגז כבר שעתיים, אם היא לא תבקש סליחה עד הערב אני לא עונה לה".
מונח בריוני של בני נוער המשמש לתאר ילד אחר שאם תתקיף אותו, הוא לא יתקוף חזרה.
לדוגמה:
שמעון הערס: "תראה איזה ילד כאפות בני".
חזי העוד יותר ערס: "כן אתה יכול להעיף לו כאפה לצוואר, הוא לא יעשה כלום. ממש ילד כאפות".
מקור: ביטוי עברי מדובר מעולם בתי הספר, מ"כאפה" (מערבית: סטירה).
אדם שעשה פאדיחה, אדם שניסה לערבב (לחרטט) ללא הצלחה. אם הביטוי מגיע עם המילים "מה זה" בין "יצאתי" לבין "חומוס", מעלים את הפאדיחה בריבוע.
דוגמה: שכחתי לקנות לאישתי פרחים ליום הנישואין שלנו, יצאתי חומוס.
דוגמה: סיפרתי לבוס שלי שאני בחופש מחלה והוא ראה אותי על משאית במצעד הגאווה, יצאתי מה זה חומוס.
מקור: ביטוי עברי מדובר; חומוס כמשהו שנמרח.
ביטוי שמקורו בתלמוד, וכוונתו לומר שאדם תמיד חוזר למקורות שלו.
המקביל של זה בעברית הוא: אפשר להוציא את האדם מטבריה, אבל אי אפשר להוציא את הערס מהבן אדם.
מקור: מארמית של התלמוד: "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" – זרוק מקל לאוויר והוא ינחת על שורשו.
בנאדם שנראה כמו מכרסם – בדרך כלל, רע מאד.
דוגמה: "הגרביל הזה ניסה לדבר איתי, התעלמתי ממנו והמשכתי הלאה די מהר".
.
מקור: מאנגלית: gerbil, מכרסם קטן.
אתה פאקינג משועמם מסריח, אבל אני אוהב אותך, ולכן אאחל לך בריאות ולא להשרף בגיהינום על בזבוז הזמן היקר שלי.
חבר: "סער, שתהיה בריא, איך חשבת על הרעיון לפרויקט הזה?".
מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.
