מישהו שעושה מכל דבר הצגה. לא בהכרח אמן אמיתי אלא אדם שאוהב להיות במרכז, להגזים בתנועות ולהפוך עניין קטן לשואו. קרוב משפחה של דרמה קווין, רק עם יותר תנועות ידיים.
מקור: המילה לקוחה מהצרפתית, artiste, אמן או שחקן. בעברית היומיומית נוצרה לה משמעות אירונית של מי שמציג את עצמו יותר ממה שמגיע לו; מקור השימוש הסלנגי המדויק אינו ודאי.
דוגמה: "הוא סתם התעטש ונשכב על הריצפה, איזה ארטיסט".
סימן אזהרה על בן או בת זוג, חבר או סתם אדם שהכרת, שמרמז שכדאי לברוח. מי שמספר שכל האקסיות משוגעות, או לא עונה על הודעות שלושה ימים, מחזיק דגל אדום גדול.
מקור: מאנגלית, red flag, דגל אדום, שמשמש כאות אזהרה או סכנה. בסלנג של הרשתות והדייטינג הפך לסימן אזהרה על התנהגות בעייתית של אדם.
כתיב נוסף: דגל אדום
דוגמה: "הוא צעק על המלצרית, זה רד פלאג, תעוף משם".
ערבי. באתרי חדשות, בשביל לעניין את הקהל, מספרים על חדשות בארץ וחו"ל. בד"כ, בגלל שמדובר באיש מהמגזר הערבי, אז הקליקים יורדים אוטומטית, ולכן משתמשים במכבסות מילים מהסגנון הנ"ל.
דוגמה: "בעל תעודת זהות ישראלית ביצע רצח על רקע כבוד המשפחה".
מקור: ביטוי סאטירי על ניסוחים בתקשורת הישראלית.
משהו שמתפשט ברשת בקצב מטורף: סרטון, מם, אפילו משפט אחד שכולם פתאום חוזרים עליו. מי ששם סרטון והוא הפך ויראלי יכול להתעורר בבוקר עם מיליון צפיות ובלגן בהודעות.
מקור: מאנגלית: viral, מהמילה virus הלטינית שמשמעה "רעל" או "ליחה". המונח נולד בשיווק דיגיטלי, ונכנס לעברית עם עליית הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: ויראלית
דוגמה: "הסרטון של החתול הפך ויראלי תוך שעה, פתאום כולם מכירים אותו".
שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.
מקור: מערבית: خرطة ("חַרְטַה"), "שטויות" או "דברים בעלמא". נכנסה לעברית דרך הדיבור היומיומי.
כתיב נוסף: חארטה
דוגמה: "די עם החרטא, כולנו יודעים שלא היית שם".
דוגמה נוספת: "שעה שלמה הוא הציג ובסוף לא הבנתי כלום. הכל חארטה".
כשמגיעים לאירוע ולא יושבים בשולחן אלא מסתובבים בין האנשים עם כוס ביד ומחליפים חצי משפט עם כל אחד. המינגלינג הוא האמנות לעשות חיי חברה בלי להתחייב לשיחה של יותר משלוש דקות, ובדרך כלל הוא נגמר ב"אני הולך להביא עוד משהו לשתות".
מקור: מהמילה האנגלית mingling, מהפועל to mingle שפירושו להתערבב. נכנסה לעברית כמות שהיא, בעיקר בהקשר של אירועים, חתונות ומסיבות.
דוגמה: "בחתונה ישבתי חצי שעה בשולחן ואז עברתי למינגלינג, פגשתי שם את כל הכיתה מי"ב".
סלנג שנאמר בימים עברו ונאמר לאדם שחושבים שהשתגע.
אדם א' – "שמע אחי, אני חושב שאנחנו צריכים לעבור לסומליה".
אדם ב' – "מה סומליה? שתית נפט?"
מקור: ביטוי עברי מדובר ותיק.
מחמאה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר. לא סתם טוב — טוב עד כדי כך שאתה קצת מפרגן לו בלי לשים לב שנעלבת מזה שאתה לא הוא. ברגע שאמרו עליך תותח, הסתיים הדיון, פשוט אין עליו.
מקור: מהמילה העברית "תותח", ששימשה בסלנג הצבאי של שנות ה-70 כמחמאה לחייל מקצועי ומוכשר במיוחד.
דוגמה: "הבאתי אותו לתקן את המזגן, תותח, תוך עשר דקות היה קר".
קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
אדם שמערסל אותך, עפ"י מתן פרץ. דואג לך, שומע שאתה רוצה לדקור מישהו או מישהי, משתמש באינטיליגנציה רגשית גבוהה מהרגיל כדי להוריד אותך מהעניין. בנוסף, לפי הסרטון של תמיר בר, 99% יהיה מזרחי אם לא 100%, אוהב להתלבש עם מותגים, מעשן נרגילות, נוסע ברכבים עם לוגו יוקרתי בתשלומים, לעתים קרובות בעודף משקל, ואוהב לעשות פוזות.
דוגמה: "הערס הזה עקף אותי עם האאודי שלו, בטח הלך לו איזה חצי מיכל על הקיק הזה. מזל שלא הייתי צריך לריב איתו על חנייה".
מקור: מערבית: עַרְס (عرص), "סרסור". כינוי גנאי שהתגלגל בעברית לתיאור טיפוס צעקני ובוטה.
המושג מתייחס לפעולות שצריך לעשות בדממה מוחלטת, בדיוק באותו אופן שבו אנה פרנק נאלצה להיות במלחמת העולם השנייה, כשהתחבאה בזמן שהנאצים הגיעו לחיפושים במקום המחבוא שלה.
השקט אמור להיות מוחלט כי אם יופר מדובר בסכנת חיים.
דוגמה 1: "התינוק נרדם סוף סוף אחרי 3 שעות של בכי. כל דבר קטן מעיר אותו. כשאתה נכנס הבייתה, תוריד את הנעליים בכניסה, אל תנשום ותפעיל נוהל אנה פרנק".
דוגמה 2: "במקרה של בני זוג שרק התחילו לצאת יחד ועדיין לא פתוחים אחד עם השניה. הבחורה (לרוב) לא תפליץ ליד הבחור ולכן אם תהיה חייבת תעשה את זה בשקט באופן שישתיק את הרעש המלווה לפעולה כלומר – תפליץ בנוהל אנה פרנק".
מקור: ביטוי שנשען על סיפור המסתור של אנה פרנק בתקופת השואה.
אחד שהכול נופל לו מהידיים: מרטיב את עצמו בקפה, שוכח את המפתחות בדירה ונתקע בחוץ, ותמיד מגיע בדיוק כשכולם כבר הלכו. מסכן, אבל חמוד. קרוב לפשלן, רק עם יותר רחמים מצד הסביבה.
מקור: יידיש, שלעמיל. מקור המילה אינו ודאי; יש המקשרים אותה לשלומיאל בן צורישדי מספר במדבר, ואחרים לדמות פיטר שלמיל בספרו של אדלברט פון שמיסו. נכנסה לעברית דרך היידיש.
כתיב נוסף: שלמיל
דוגמה: "שלח את המייל לכל החברה במקום לבוס בלבד, איזה שלמיאל".
