שתית נפט

מה זה

שתית נפט

ההגדרה עבור

שתית נפט

סלנג שנאמר בימים עברו ונאמר לאדם שחושבים שהשתגע.
אדם א' – "שמע אחי, אני חושב שאנחנו צריכים לעבור לסומליה".
אדם ב' – "מה סומליה? שתית נפט?"

מקור: ביטוי עברי מדובר ותיק.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

ההצהרה שהמשימה שהרגע נזרקה עליך היא כלום בשבילך, גם אם אין לך מושג ירוק איך עושים אותה. נאמרת בביטחון של תותח, ובערך בחצי מהמקרים מסתיימת בטלפון דחוף לחבר שיודע.

מקור: ביטוי עברי מדובר: המשימה "קטנה" עליי, כלומר קלה מדי בשבילי. מתועד כבר בסלנג הצבאי של שנות ה-70.

דוגמה: חבר 1: "אתה יודע להרכיב את הארון הזה מאיקאה?" חבר 2: "קטן עליי". (כעבור ארבע שעות, שלושה ברגים מיותרים).

העזה בלי בושה — לעשות או להגיד משהו שאף אחד נורמלי לא היה מעז. לפעמים זה עלבון ("איזו חוצפה!"), ולפעמים דווקא מחמאה, כמו כשאומרים שהחוצפה הישראלית היא מה שבנה את הסטארט־אפ ניישן. נגיד להתפרץ לתור ואז להתלונן שהתור איטי — זה כבר ביזיון ברמה של חוצפה.

מקור: עברית ותיקה מהשורש ח־צ־ף, כבר במשנה (סוטה ט, טו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא"). דרך היידיש (חוצפּה) היא עברה גם לאנגלית בתור chutzpah, ושם היא נחשבת כמעט לתכונה ישראלית רשמית.

דוגמה: "הוא חנה לי בחניה, ועוד השאיר פתק שאני חוסם אותו. חוצפה!".

כינוי גנאי ותיק לצעיר שנתפס כ"שכונתי": שרשרת זהב, צעקות ברחוב, מוזיקה בפול ווליום מהאוטו. בעצם הסבא של הערס, ובשנות ה-50 וה-60 הוא שימש בעיקר נגד צעירים ממוצא מזרחי מהעיירות והשיכונים, ולכן יש בו מטען עדתי ומתנשא שכדאי להכיר לפני שזורקים אותו.

מקור: מקור המילה אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שמדובר במילה מצלולית (אונומטופאית) שנולדה בעברית הישראלית של שנות ה-50, ולא בתרגום של מילה מוכרת משפה אחרת.

כתיב נוסף: צחצח, צ'חצ'חים

דוגמה: "סבתא שלי עדיין קוראת לכל מי שיש לו מכנסי טרנינג וצ'יינז 'צ'חצ'ח', אין מה לעשות איתה".

הזמן הכי אלסטי ביקום. כשישראלי אומר "אוטוטו" זה יכול להיות עוד חמש דקות, עוד שעה, או עוד שבוע וחצי. בדרך כלל הוא אומר את זה בדיוק כשהוא עוד לא התחיל להתלבש, ובטח שלא יצא מהבית. מי שמאמין לו הופך בסוף לפראייר שמחכה בכניסה.

מקור: מאיטלקית או מלדינו, ככל הנראה בהשפעת הצירוף הצלילי "עוד-עוד". המילה מתועדת בעברית המדוברת מאמצע המאה ה-20.

דוגמה: "איפה אתה? כולם כבר כאן!" "אוטוטו מגיע, אני בדרך". (הוא עדיין במקלחת).

בנאדם שחרג מהנטייה המינית שלו, כדי לוודא שהוא אכן בטוח בנטייה המינית שלו. בדרך כלל כנותר בסתר, עם זאת, הוא לא נותר קבוע – ולכן לעתים קרובות מתנסה בסתר, או סתם מתנסה (למי שלא מצניע).

דוגמה: "ראיתי את דוד הולך למועדון חשפנות מחתרתי, הבנתי שהמקום שם בעיקר של טרנסקסואלים. האם הוא מתנסה או קבוע שם?".

מקור: מהפועל העברי "להתנסות".

הגרסה הערסית-ערבית של "שמע", ומשמשת בדיוק לאותו דבר: לפתוח משפט חשוב, לתפוס את תשומת הלב של מישהו, או סתם להודיע שעכשיו בא סיפור. בדרך כלל אחרי "צ'מע" מגיע משהו שהוא או רכילות טובה או תוכנית מפוקפקת, ובמקרים רבים זה נגמר ביאללה.

מקור: מערבית: اِسْمَع (אִסְמַע) – "שמע!", צורת הציווי של הפועל "לשמוע". המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך הדיבור היומיומי בשכונות, וההגייה עם צ' היא עיוות עממי של המילה הערבית.

כתיב נוסף: צ'מאע, צמע

דוגמה: "צ'מע אחי, יש לי רעיון מטורף לסופ"ש, רק אל תגיד לאמא שלך".

אני נדהם מהמידע שאתה אומר לי.

לדוגמה:

"אחי, מסי חתם בפריז סאן ג'רמן ועזב את ברצלונה".

"זין שלי"

מקור: ביטוי עברי וולגרי שמשמש כקריאת תדהמה.

בנאדם שיש לו חרא בתחתון, והוא שם את המכנסיים שלו כל כך נמוך, עד שרואים את החרא בתחתון.

מקור: ביטוי עברי הומוריסטי ילדותי.

במהלך מקצה תחרותי, המתחרה הראשון טובה בכמה רמות מהמתחרה השני.

מרים: "תראי איך אולגה מנצחת את ליאת בטניס."

רבקה: "כן. היא כבר עליה 6-1 4-0. ממש משאירה לה אבק".

מקור: ביטוי מעולם המירוצים: המנצח מותיר את המתחרה מאחור בענן אבק.

מאפה בצק עלים ממולא בגבינה, תפוחי אדמה או פטריות, והאוכל הלאומי של כל מי שמתעורר ברעב ליד מאפייה. אין בוקר ישראלי בלי בורקס ביד, לפעמים עם ביצה קשה ושלוש חריפות מהצד.

מקור: מקור המילה טורקי, börek, שמשמעה מאפה בצק ממולא. המאכל הגיע לארץ ישראל עם יהודי הבלקן והאימפריה העות'מאנית והפך לחלק מהתרבות המקומית.

כתיב נוסף: בורקסים

דוגמה: "קפצתי לקנות בורקס בשבע בבוקר ויצאתי עם שלושה".

ביטוי נפוץ שאדם אומר ע"מ להכין את הקרקע לקראת רעיון קיצוני שכנראה לא יתקבל ברוב קולות.

לדוגמה: החבר'ה מתככנים טיול בקטנה ומחפשים רעיונות איפה לטייל.
אני: חבר'ה ברע אני אומר. ניסע לחרמון יומיים לטיול.

מקור: קיצור של "ברעיון" או "בראש". מקור לא ודאי.

אדם שמצטרף לכל מקום בלי להשקיע כלום – לא בנזין, לא תכנון ולא כסף. כל הכבוד לו על ההתמדה. בגרסה העדינה זה פשוט מי שמנצל ליד חבר שכבר סידר הכל, ובגרסה הקשה הוא סוג של פלצן שעוד מספר לכולם שהוא ארגן את הערב.

מקור: מהמילה "טרמפ", שנכנסה לעברית מאנגלית (tramp, נווד) עוד בתקופת המנדט. מי שתופס טרמפ על מאמץ של אחרים הוא טרמפיסט.

דוגמה: "הוא לא עזר בכלום באורגניזציה אבל נרשם לחגיגה ראשון, טרמפיסט ברמות".

כתיבת תגובה