משהו שמתפשט ברשת בקצב מטורף: סרטון, מם, אפילו משפט אחד שכולם פתאום חוזרים עליו. מי ששם סרטון והוא הפך ויראלי יכול להתעורר בבוקר עם מיליון צפיות ובלגן בהודעות.
מקור: מאנגלית: viral, מהמילה virus הלטינית שמשמעה "רעל" או "ליחה". המונח נולד בשיווק דיגיטלי, ונכנס לעברית עם עליית הרשתות החברתיות.
כתיב נוסף: ויראלית
דוגמה: "הסרטון של החתול הפך ויראלי תוך שעה, פתאום כולם מכירים אותו".
בחור צעיר שגדל ברחוב, פותר בעיות עם ידיים ועם קשרים, ובכל מקרה לפני שמדברים עם עורך דין. נראה מאיים מבחוץ אבל בפנים רק רוצה שהאמא תשמח ממנו.
מקור: מהמילה העברית "פרחח" (נער שובב), שמקורה במקרא ("פִרְחָח" באיוב). בסלנג הפכה לכינוי לנער רחוב.
דוגמה: "ראית איך הוא ירד על הבחור שדחף אותי? פרחח לגמרי, אבל אחי לחיים".
ההפך מרד פלאג: סימן חיובי אצל מישהו, במיוחד בדייטינג וביחסים. מי ששואל אותך מה שלומך ומקשיב לתשובה הוא גרין פלאג. מי שמגיע בזמן ולא נעלם אחרי הדייט, גם.
מקור: מהאנגלית green flag, "דגל ירוק". הביטוי נולד כהשלמה לרד פלאג בשיחות על מערכות יחסים ברשת, ואומץ בעברית בתעתיק.
דוגמה: "הוא הזכיר לי שאני שונאת קוסבר, גרין פלאג ענק".
מצב מביך שגורם לך לרצות שהאדמה תבלע אותך, קרוב משפחה של פדיחה אבל עם יותר כאב. במקור זה גם המילה למצח ולקדמת הראש, ומשם הפדחת האדומה של מי שמתבייש.
מקור: "פדחת" היא מילה עברית עתיקה מלשון חז"ל, שפירושה מצח או קדמת הראש. הקשר המדויק בינה לבין "פדיחה" אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהמשמעות המביכה נולדה מההסמקה במצח.
דוגמה: "נכנסתי לפגישה עם הרוכסן פתוח, איזו פדחת".
הקשר מסרט הקאלט "מבצע סבתא". אדם שירד מהארץ לגור בציריך עם אהובתו. בפועל, אף אחד לא רוצה להיות כמו מוטי בננה, ולגור בפאקינג ציריך. כיום סלנג לאדם שירד מהארץ לגור באיזה חור עם בת זוגתו.
בני: "רק שלא תגמור כמו מוטי בננה בציריך"
קרמבו: אל תשווה אותי למוטי בננה, אפילו לא בצחוק!"
קרמבו: "איזה פצצה, לא יאומן"
סרג'יו: "רק שלא תגמור לנו כמו מוטי בננה בציריך, הא?"
קמרבו: "עוד מילה אחת על מוטי בננה ואני מדביק אותך לדלת של הנגרייה עם דבק מגע ומחזק את זה עם חבילת מסמרי 10. הבנת אותי?".
מקור: מהסרט "מבצע סבתא" (1999) של דרור שאול.
משהו או מישהו שהוא סוג של לא מוצלח, חלש, כזה שאין בו שום דבר מרשים. סרט מעפן, מסעדה מעפנה, ובעיקר אחד שמנסה להיות פלצן ולא מצליח אפילו בזה.
מקור: מערבית: מְעַפַּן (معفن), "רקוב" או "עבש". בעברית איבדה המילה את המשמעות המילולית ונשארה לתיאור כל דבר עלוב ולא מוצלח.
דוגמה: "הלכנו למסיבה והיא הייתה כזאת מעפנת, כולם הלכו הביתה ב-11".
כל דבר שיש לו סטייל, שווה, או פשוט עושה רושם. מי שמגניב הוא בדרך כלל קצת תותח עם יחסי ציבור טובים. אבל זהירות: מי שמסביר לכולם כמה הוא מגניב, כנראה לא.
מקור: מהשורש העברי ג-נ-ב ("גונב את ההצגה"), או ממילת הסלנג של שנות ה-70 "גניבה" שמשמעה דבר שווה. הפך למקבילה העברית של cool.
דוגמה: "ראית את האוטו החדש שלו? וואו, איזה מגניב".
משפט שאומרים על אדם הנמצא בחוסר שפיות, אידיוט או טמבל.
"למה הוא מרים את הכדור עם היד. זה כדורגל…. אני לא מבין מה נסגר איתו".
מקור: מהשאלה העברית "מה נסגר?" (ראו ערך), שהופנתה לאדם מסוים כדי לבטא תמיהה על התנהגותו.
אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.
דוגמה:
"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".
– "די, תמשיך".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
קשר רומנטי קליל וחד-פעמי (או כמה-פעמי, לא נספור) בלי שום כוונות רציניות ובלי לדבר על "לאן זה הולך". כולם יודעים מה זה, אף אחד לא מודה שהוא בתוך אחד.
מקור: מיידיש וגרמנית: Stutz, "מכה" או "דחיפה". בעברית קיבל משמעות של קשר רומנטי מזדמן וקצר.
דוגמה: "לא לא, זה לא בן זוג שלי, זה סתם סטוץ… כבר שמונה חודשים".
כינוי לאדם שרק עכשיו נחשף לראשונה בחייו לתוכן מסוים ומתנהג כאילו הוא כריש שבקיא בתחום.
מקור: מהפועל העברי "להתפתח".
מונח שמגביר דרמה. לעתים רחוקות הדבר המטורף באמת מחסיר פעימה, עוצר נשימה, לא מצליחים להרגע ממנו.
דוגמה: "היה מטורף היום בעבודה. קיבלתי יותר מדי לקוחות!".
מקור: מהמילה העברית "מטורף" (משוגע), שבסלנג הפכה למחמאה ולהגזמה.
בזמן הקרוב. לא באמת חמש דקות. כשאומרים עשר, חמש או שתי דקות, תדעו שמדובר בד"כ בשקרנים. כשנוקבים במספר ספציפי, תדעו בד"כ שמדייקים.
דוגמה: "חמש דקות אצלך".
מקור: ביטוי עברי מדובר על הזמן הישראלי הגמיש.
