הבן הערבי-מזרחי של בלאגן, אבל עם יותר נשמה וקצת פחות סדר. זה מה שיש בחדר של נער בן 16, ברכב של אבא שלך אחרי טיול משפחתי, ובקבוצת הווטסאפ של הצבא ביום שמחלקים תורנויות. אם אף אחד לא מבין מה קורה, זה ברדק.

דוגמה: "נכנסתי למטבח אחרי שהם בישלו, אחי, ברדק בלתי רגיל".

אדם רכרוכי, לא עובד בעבודות סזיפיות, לא קשוח.

מפקד: "אוריה, אני צריך שתעבוד קשה היום על הטנקים ותעזור גם לבנות אוהלים".

אוריה: "אבל המפקד, אני עדיין חלבי".

מילה שהגיעה אלינו מרוסית ותפסה חזק ברחוב הישראלי — מתארת מישהו שקצת לא שפוי, עושה סטוצים מטורפים בלי לחשוב פעמיים, כאילו אין לו מה להפסיד. לא תמיד שלילי — לפעמים זה אפילו סוג של קומפלימנט על אומץ (או על חוסר שכל).

דוגמה: "ראית אותו קופץ מהגג לבריכה? הבנאדם שפוט לגמרי."

במקור (לשון חז"ל) מרפסת. כיום משומש כאדם שמשוויץ בעברית הגבוהה שלו.

ערן: "אחי אני מה זה מוכן לפסיכומטרי"

אבי: "באמת? אתה יודע מה זה גזוזטרא?"

אדם מושך במיוחד.

דוגמה: "יוסי נראה טוב במיוחד, מגנט. יודע לרקוד, יש לו ריבועים בבטן ולפי השמועות גם מצויד היטב".

שתי מילים שאומרות "אתה רציני עכשיו?". משתמשים בזה כשמישהו אמר משהו מגוחך, תירוץ עלוב או סיפור שאף אחד לא קונה. ככל שהטון יותר מתעצבן, ככה הוא חופר לך יותר.

דוגמה: "אמרת שהפלאפון נגמר לך בטריה בשלוש שעות שלא ענית? נו באמת".

מה שהשוויצר עושה בפועל: לדחוף לתוך השיחה משהו שהוא קנה, השיג או עשה, כאילו זה יצא לו בטעות. אף אחד לא שאל, אבל הוא כבר מספר, ואם לא הבנת בפעם הראשונה הוא יחזור על זה עוד פעמיים.

דוגמה: "הוא הביא את האוטו החדש לחניה של המשרד רק כדי להשוויץ".