נאמר בדרך כלל בצורה בה גברים מתנשאים על דרך החשיבה של נשים. אומרים את זה בשתיים-שלוש אוקטבות גבוה יותר מהקול הרגיל.

בת הזוג: "תגיד, למה יש רק אדם אחד עם חולצה ורודה על המגרש?".

בן הזוג: "אישה, חלאס לשגע אותי".

מה שלא רשום ביומן – לא יקרה, כי האדם ישכח אותו.

שטויות, סיפורים לא מדויקים, או הגזמה מוחלטת. כשמישהו מספר לך איך הוא כמעט קנה את הדירה ברמת אביב אבל התחרט ברגע האחרון, זה חרטא. לפעמים זה גם מה שיוצא מהפה אחרי חפירה של שעה בלי נקודה.

דוגמה: "די עם החרטא, כולנו יודעים שלא היית שם".

דוכן קטנטן ברחוב שממנו מוכרים כל דבר בעולם — קפה, לוטו, סיגריות, שתייה. הכל דחוס בשני מטר רבועים, ותמיד יש שם בנאדם אחד שיודע הכל על כולם בשכונה.

דוגמה: "תעצור רגע בבוטקה בפינה, אני קופץ לקנות שתייה".

בנאדם שכלום לא נוגע בו. לא אונס, לא גונב, לא רוצח. נקי מטעויות, מפשעים, משקרים, מחרטוטים.

בן זוג: "עכשיו היא משחקת את המשחק. היא תהיה טלית שכולה תכלת עד הסוף".

הדרגה שבין "לא נעים" לבין על הפנים, אבל בלי דרמה. מבאס זה כשמשהו קטן הרס לך את מצב הרוח ואין ממש מה לעשות עם זה חוץ מלהגיד "מבאס" ולהמשיך בחיים. גם שומעים את זה כתגובה לחבר שמספר על פדיחה שלו, בטון של אמפתיה של שנייה וחצי.

דוגמה: חבר 1: "לא הכניסו אותי למועדון בגלל הנעליים". חבר 2: "איי, מבאס".

להשוויץ במשהו, בדרך כלל באופן שמראה שאתה לא ממש מתאמץ ושזה קטן עליך. מגיע מהאנגלית, ומשמש כפועל ("לפלקס") וגם כשם עצם ("איזה פלקס"). נפוץ במיוחד באינסטגרם ובכל חתונה של בן דוד.

דוגמה: "ראית אותו מעלה סטורי מהמלון? כזה הזוי, פלקס בלי בושה".

שכונה קשה בהוד השרון, למרות שיש לעיר תדמית של אשכנזים, מי שמגיורא הוא מחוספס. האנשים שם בעלי מכולות, גובי חובות, שיפוצניקים בלי חשבוניות, מקבלים ביטוח לאומי, שבורים בשיכונים ובכללי דפוקים יותר משניצל. מי ששרד בגיורא והפך להיות בנאדם שתועלתו לקהילה גדולה מחסרונותיו, הוא לא פחות ממלאך.

דוגמה: "אתה לא מרשים אותי עם הפוזות שלך. אני מגיורא".