בסטה

מה זה

בסטה

ההגדרה עבור

בסטה

הדוכן בשוק: שולחן, ארגזים, סחורה פרוסה וזבן שצועק "הכל בעשר". בסלנג "לפתוח בסטה" זה לפרוס מלא דברים ולהתחיל למכור, גם מחוץ לשוק, ו"לסגור את הבסטה" זה לסיים, לקפל וללכת. מי שבונה עסק קטן על קומבינה מהירה מחזיק בסטה.

מקור: מערבית: بسطة (בַּסְטַה), דוכן או משטח של סחורה, מהשורש ב־ס־ט "לפרוש, לשטח". נקלטה בעברית דרך השווקים, ובעיקר שוק הכרמל ומחנה יהודה.

כתיב נוסף: באסטה

דוגמה: "תראה אותו, פתח בסטה של מטענים בכניסה לקניון, עוד שבוע הוא בעל רשת".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

מי שמבין באוכל (או בכל דבר אחר) ברמה כזאת שאי אפשר לקחת אותו למסעדה בלי שיעשה ממנה סמינר. יודע להבדיל בין שמן זית מהגליל לשמן זית מהקריטי, ותמיד יש לו דעה. אפשר להגיד את זה בהערכה או בציניות קלה.

מקור: יידיש, פיינשמעקער, מהמילה הגרמנית Feinschmecker, "מי שטועם בעדינות" (fein, עדין, ו-schmecken, לטעום). נכנסה לעברית דרך היידיש ומשמשת בעיקר לגבי אוכל ויין.

כתיב נוסף: פיינשמעקער, פיינשמקער

דוגמה: "אל תיקח אותו לפיצה סתם, הוא פיינשמקר, ישאל אם הבצק התפחה 48 שעות".

המילה הכי רב-תכליתית בעברית. תלוי בטון: "וואלה?" זה הפתעה, "וואלה." זה הסכמה עייפה, ו"וואלה!" זה התלהבות אמיתית. אפשר לנהל איתה שיחה שלמה בלי להוסיף שום מילה אחרת, והכול יהיה סבבה.

מקור: מערבית: וַאללָּה, "באלוהים". בעברית המדוברת זו קריאת הפתעה, הסכמה או התפעלות, לפי הטון.

דוגמה: חבר 1: "קיבלתי העלאה". חבר 2: "וואלה?" חבר 1: "כן, של חמישים שקל". חבר 2: "וואלה."

מי שמסכים עם כל מילה של הבוס, צוחק מכל בדיחה שלו גם כשהיא על רמת ספר בדיחות של 1987, ומתעניין פתאום בהכל כשיש הרמה. מקצוען בלהגיד "איזה רעיון מעולה!" רגע לפני שהוא מקבל העלאה.

מקור: מהמילה העברית התקנית "חנופה", מהשורש ח-נ-פ, שמופיע כבר במקרא.

דוגמה: "ראית איך הוא צחק לו על הבדיחה? חנפן ברמות".

סטייל, ביטחון עצמי ו"אני יודע שאני נראה טוב" בבת אחת. בעל סוואג הולך בדרך מסוימת, לובש משהו שרק הוא יכול ללבוש, ולא צריך להסביר למה. קרוב משפחה של פלקס, אבל בלי המאמץ.

מקור: אנגלית, swag, ברוב הסיכויים קיצור של swagger, "הליכה מתנופפת של בטחון עצמי". הוא התפשט בתרבות ההיפ-הופ האמריקאית ומשם הגיע לדור הצעיר בישראל.

דוגמה: "הוא נכנס עם משקפי שמש בלילה, אין עליו, יש לו סוואג".

בנאדם שתמיד "מסדר", "מכיר מישהו" ויודע לסגור כל עניין בטלפון אחד. מהסוג שאי אפשר להבין מה בדיוק הוא עושה בחיים, אבל איכשהו הוא תמיד במרכז העניינים. הכי קרוב לסחבק עם קשרים.

מקור: מיידיש: מאַכער (macher), "עושה". מתאר אדם שמסדר עניינים, בעל קשרים וקומבינות.

דוגמה: "צריך כרטיסים להופעה שאזלו? תתקשר לדודי, הוא מאכער, הוא יסדר".

מנוחת הצהריים – לקוח מהארגנטינאים העצלנים והרבה פעמים מקבל משנה תוקף בעסקים בישראל, במיוחד במגזר הציבורי, שם עובדים מ-10:00 עד 10:15 עם הפסקת תה באמצע.

מקור: מספרדית: siesta, מנוחת צהריים, מהלטינית sexta hora (השעה השישית).

אדם שכל דבר שהוא עושה מסתיים בכישלון קטן ומביך: שופך קפה על עצמו, שוכח מפתחות בפנים, מגיע לפגישה ביום הלא נכון. הגרסה הקלאסית של פשלן, רק עם יותר חיבה ופחות כעס. בדרך כלל אי אפשר לכעוס עליו באמת.

מקור: מיידיש: שלומיאל (שלומיאל), ככל הנראה על שם שלומיאל בן צורישדי מספר במדבר. בספרות היידיש זה הטיפוס שכל דבר משתבש לו.

דוגמה: "שלחתי אותו לקנות לחם והוא חזר עם חומוס ובלי כסף. שלומיאל מושלם".

כינוי לאדם חזק וגדול שמרמה את חבריו למשחק. הלחמה של שתי המילים "לברון" (ג'יימס) ו"פלופ".

דוגמה: "ראית איזה לפלופ? אחותי עשתה צד וחצי והוא התרסק על הפארקט כאילו חטף אגרוף מטייסון".

מקור: הלחם של "לברון" ו"פלופ" (מאנגלית flop, העמדת פנים של נפילה בכדורסל).

יצא אפס, גרוע, לא משהו.

מקור: מטאפורה עברית: נקניק כמשהו זול ועלוב.

כשגבר מסביר לאישה, בטון הכי סבלני בעולם, משהו שהיא יודעת הרבה יותר טוב ממנו — לפעמים אפילו בתחום שהיא עצמה מומחית בו. אף אחד לא שאל אותו אם צריך הסבר, הוא פשוט התחיל, וחופר בביטחון מלא עד הסוף.

מקור: מאנגלית — mansplaining, הלחם של man ("גבר") ו־explaining ("הסבר"). המונח התפשט ברשת בהשראת מסה של הסופרת רבקה סולניט מ־2008, ונכנס לעברית דרך השיח הפמיניסטי ברשתות החברתיות.

כתיב נוסף: מנספליין, מנסספליינינג

דוגמה: "הוא הסביר לרופאה שלו איך עובדת אנטיביוטיקה. מנספליינינג ברמות".

כינוי למשהו יקר שלא מצדיק את המחיר שלו.

"קניתי את העט הזה. הוא ממש מדהים אבל עלה לי 100 שקל".

"100 שקל לעט? זה כמו סופגנייה מרולדין"

מקור: ביטוי עברי מעולם המאפים של חנוכה.

"אוף, ביג דיל" זה הדרך הישראלית לומר "ולמה זה מעניין אותי?". אפשר להגיד את זה בציניות, כשמישהו מתרברב בדבר קטן, ואפשר לומר בגלגול עיניים, כשמישהו עושה מזה עניין.

מקור: אנגלית, מהביטוי big deal ("עסקה גדולה" ובמובן הרחב "עניין חשוב"). נכנס לעברית דרך סרטים וסדרות אמריקאיים והפך לתגובה סרקסטית נפוצה.

דוגמה: "הוא קנה לעצמו אוטו חדש? ביג דיל, כולם קונים אוטו".

כתיבת תגובה