הרגיע אותה

מה זה

הרגיע אותה

ההגדרה עבור

הרגיע אותה

מישהו שקיים יחסי מין בחדירה עם מישהי. לפני קיום היחסים, היא הייתה חופרת ומעצבנת. לאחר מכן, היא סבלנית, מכילה וקשובה.

דוגמה: "או, סוף סוף אפשר להכיר באמת את אשתו של אבי. הרגיע אותה לפני שהגיע, עכשיו אפשר לדבר ביזנס".

מקור: ביטוי עברי וולגרי.

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

כשמזמינים משהו לאכול בהודו, או כששואלים מתי הרכבת מגיעה, והתשובה שמקבלים היא "כשהיא תגיע, היא תגיע". בפועל, אף אחד לא יודע מתי זה.

דוגמה: "האנשים במסעדה עובדים בזמן הודו. אתה מזמין משהו, לוקח לזה שעתיים להגיע".

מקור: ביטוי עברי מתרבות התרמילאים בהודו.

כינוי למזרחי סוג ב'. או ליתר דיוק לספרדי. בחרדית אין מזרחי ואשכנזי אלא יש "ספרדי" (בני עדות המזרח) ויש ליטאי (אשכנזי).
דוגמה: תראה את הפרענק פארך הזה לובש גרביים לבנים.

מקור: מיידיש: פרענק, כינוי גנאי לספרדים. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.

כתיב נוסף: פרענק פארך

משפט שאדם סאחי כותב בפייסבוק לפני שהוא מפרסם סיפור שהוא לכאורה, נוגע ללב או בעל חשיבות כלשהי לעולם. בפועל, האדם הזה מפרסם שטויות ובדיחות גרועות על בסיס קבוע.

מקור: ממ רשת על פתיחים קבועים בפוסטים בפייסבוק.

הקנטות הדדיות וחצי עלבונות בין חברים, שכולם יודעים שהם בצחוק. באנטר טוב זה פינג-פונג מהיר של עקיצות, ואם מישהו נעלב באמת, כנראה שזה כבר לא היה באנטר אלא סתם חוצפה. הקו בין באנטר משובח לבין קרינג' דק מאוד, וזה תלוי בעיקר במי שמולך.

מקור: מאנגלית: banter – "התלוצצות, הקנטה ידידותית". מקור המילה באנגלית אינו ודאי; היא מתועדת כסלנג לונדוני מסוף המאה ה-17. לעברית היא הגיעה בעיקר דרך תרבות הכדורגל הבריטית והרשתות.

דוגמה: "הוא אמר שהתספורת שלי נראית כמו של שחקן שנות ה-90 ואני אמרתי שלפחות יש לי שיער, סתם באנטר, אנחנו חברים מכיתה א'".

הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.

דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".

מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.

בנאדם שיורד מסיפור מסוים מהר למרות שהתחייב לכך.

דוגמה: "אלון, למה אתה מתנקנק? הבטחת שאתה תבוא לחתונה של יגאל".

מקור: מ"נקניק" – משחק מילים עברי על מי שמתחמק מהתחייבות.

מצב שבו מישהו מדבר בביטחון של פרופסור על נושא ששמע עליו לפני שתי דקות. שילוב מנצח של שוויצר וחארטה, שעובד מעולה בדיוק עד הרגע שבו מתגלה שיש בחדר אחד שבאמת מבין בנושא.

מקור: מאנגלית: bluff (הטעיה), מונח שהגיע ממשחקי הפוקר.

דוגמה: "הוא אמר לך שהוא מבין ברכבים? בלוף. הוא לא יודע לפתוח מכסה מנוע".

ראשי תיבות של בלתי מתוכנן. מונח צה"לי המדבר על משהו שקורה בהפתעה, לא לפי התוכנית המקורית, ונדרש להסתגל אליו.

לדוגמא:

היה לנו בלת"מ במחסום רפיח והאוטובוס עם החיילים שנוסע לאשקלון נתקע. אנחנו צריכים להביא אוטובוס אחר, והחיילים יצטרכו לחכות עוד כמה שעות עד שיוכלו ללכת הביתה.

מקור: ראשי תיבות צה"ליים: בלתי מתוכנן.

ההפך המוחלט מ"טעים" או "יפה" — משהו כל כך דוחה שהגוף ממש מתכווץ. אפשר על אוכל, על ריח, על חדר מלוכלך ועל התנהגות של מישהו: "גועל נפש מה שהוא עשה לה". חזק יותר מקרינג' — שם רק מתביישים, פה ממש בא להקיא.

מקור: עברית מקראית — יחזקאל טז, ה: "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ", והשורש ג־ע־ל מופיע גם בויקרא כו ("וגעלה נפשי אתכם"). הצירוף נשמר בעברית החדשה כקריאת סלידה יומיומית.

דוגמה: "מישהו השאיר את הסיר עם האורז במקרר שבועיים. גועל נפש!".

הזמן הכי אלסטי ביקום. כשישראלי אומר "אוטוטו" זה יכול להיות עוד חמש דקות, עוד שעה, או עוד שבוע וחצי. בדרך כלל הוא אומר את זה בדיוק כשהוא עוד לא התחיל להתלבש, ובטח שלא יצא מהבית. מי שמאמין לו הופך בסוף לפראייר שמחכה בכניסה.

מקור: מאיטלקית או מלדינו, ככל הנראה בהשפעת הצירוף הצלילי "עוד-עוד". המילה מתועדת בעברית המדוברת מאמצע המאה ה-20.

דוגמה: "איפה אתה? כולם כבר כאן!" "אוטוטו מגיע, אני בדרך". (הוא עדיין במקלחת).

מצב של כעס קטנוני ודרמטי בין חברים או זוגות, שבו אף אחד לא באמת רוצה להישאר ככה אבל אף אחד גם לא מתכוון להתקשר ראשון. בדרך כלל נגמר אחרי יומיים עם סטיקר של לב.

מקור: מיידיש: ברוגז (ברוֹגעז), מגרמנית böse – כועס. נפוץ במיוחד בקרב ילדים.

דוגמה: "אני איתה בברוגז כבר שעתיים, אם היא לא תבקש סליחה עד הערב אני לא עונה לה".

הרגע שבו הבנאדם מבין שהוא נדפק, בדרך כלל בגלל פשלן אחד בשרשרת. זה לא סתם באסה, זה באסה עם קהל — כי תמיד יש מישהו שראה את זה קורה וכבר מספר את זה הלאה.

מקור: ביטוי עברי מדובר: "לאכול אותה" – לספוג את המכה, כמו לבלוע משהו מר. הצורה "אותה" מתייחסת בעקיפין ל"המכה" או "הצרה".

דוגמה: "הגיע למשרד ב־7 בבוקר, התברר שהפגישה נדחתה מאתמול. אכל אותה לגמרי".

כתיבת תגובה