יעני

מה זה

יעני

ההגדרה עבור

יעני

מילת מילוי שעושה הכל: "כאילו", "כלומר", "בערך", ולפעמים גם "כביכול" בטון עוקצני. כשמישהו אומר "יעני חבר שלך" הוא בעצם אומר שהוא ממש לא חבר שלך. אפשר לזרוק אותה כמעט בכל משפט, בדיוק כמו וואלה.

מקור: מערבית: يعني (ya'ni), שפירושו המילולי "זה אומר" / "פירושו". נכנסה לעברית המדוברת מהערבית המדוברת כמילת הבהרה ומילוי.

כתיב נוסף: יענו

דוגמה: "הוא הגיע יעני בזמן, רק עשרים דקות איחור".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

מרחב אישי, זמן לבד או קצת שקט בלי שאף אחד יבקש ממך משהו. כשמישהו אומר "אני צריך ספייס", הוא לא כועס, הוא רק רוצה שיניחו לו לכמה ימים, ובדרך כלל זה בא עם הרבה צ'יל.

מקור: מהאנגלית space, "מרחב". הביטוי need some space נכנס לעברית דרך סרטים, שירים וקשרים זוגיים.

דוגמה: "אל תיעלב, אני פשוט צריך קצת ספייס אחרי השבוע הזה, נדבר ביום שישי".

כינוי לחבר ממש קרוב, בניגוד מוחלט לאחי או אחותי.

דוגמה: "רפי המניאק הזה שנורר לי 12 סיגריות הערב, אפילו לא הציע לשלם על חפיסה חדשה".

מקור: מאנגלית ומיוונית: maniac, "משוגע". בעברית קיבל גם משמעות של עלבון וגם של חבר קרוב.

משהו ששמעו, ראו או עשו כל כך הרבה פעמים שכבר נמאס ממנו. שיר שמתנגן בכל רדיו, בדיחה שכולם כבר מכירים, סדרה שכל העולם כבר דיבר עליה עד הסוף — הכל חרוש. כשמשהו חרוש הוא כבר לא מצחיק ולא מקורי, ולפעמים אפילו גובל בקרינג'.

מקור: עברית — "חרוש" במובן המילולי הוא שדה שעבר עליו מחרשה. הדימוי הוא של משהו שעברו עליו שוב ושוב עד שלא נשאר בו כלום חדש, והמילה התקבעה בסלנג במובן "שחוק" ו"נדוש".

דוגמה: "די עם השיר הזה, הוא חרוש, שמעתי אותו עשר פעמים רק היום".

סטוקינג רציני לאדם עד כדי הטרדה.

דוגמה: הוא חפר לו ת'קישקע של החיים

מקור: מיידיש: קישקע (kishke), "מעיים" – וגם מאכל ממולא.

תקלה קטנה ומוזרה, בדרך כלל במשחק, באפליקציה או בסרטון — הדמות נתקעת בקיר, המסך מהבהב, משהו פשוט לא מתנהג כמו שצריך. אחות קטנה של הבאג. בצחוק אומרים את זה גם על אנשים: מישהו שנתקע באמצע משפט "עשה גליץ'".

מקור: מאנגלית: glitch, "תקלה רגעית". מקור המילה האנגלית אינו ודאי; ההשערה הרווחת היא שהגיעה מיידיש (גליטש, "החלקה"). לעברית היא נכנסה דרך עולם הגיימינג והרשת.

כתיב נוסף: גליץ, גליטש

דוגמה: "באמצע הזום היא עשתה גליץ' והפרצוף שלה נתקע על פרצוף מצחיק לחמש דקות".

לאבד את זה לגמרי, ולא בהכרח בגלל משהו רציני — לפעמים מספיק שהמזגן החליט למות ביולי. אפשר גם להתחרפן משמחה, אבל ברוב המקרים זה קורה כשהמצב פשוט על הפנים.

מקור: משחק מילים עברי שקרוב ל"להשתגע", ככל הנראה בהשראת "חרפה" או צליל מצחיק ונוח.

דוגמה: "שלוש שעות בהמתנה לתמיכה הטכנית, עוד רגע אני מתחרפן".

נער רחוב קשוח וחצוף שמסתובב בחבורה ומתנהג כאילו הוא הבעלים של השכונה. קרוב לערס, אבל עם דגש על חוסר נימוס ובריונות קלה. לפעמים משתמשים בזה גם בחיבה, בעיקר לגבי חבר שהיה פעם כזה.

מקור: ערבית, جاهل (ג'אהל), שפירושו המילולי "בור, חסר ידע"; בערבית מדוברת משמש גם לצעיר גס רוח ונמהר. נכנס לסלנג העברי מהערבית המדוברת.

כתיב נוסף: ג'הל, ג׳אהל

דוגמה: "אל תתעסק עם החבורה ההיא, שם הכול ג'אהלים".

מישהו שעושה מכל דבר הצגה. לא בהכרח אמן אמיתי אלא אדם שאוהב להיות במרכז, להגזים בתנועות ולהפוך עניין קטן לשואו. קרוב משפחה של דרמה קווין, רק עם יותר תנועות ידיים.

מקור: המילה לקוחה מהצרפתית, artiste, אמן או שחקן. בעברית היומיומית נוצרה לה משמעות אירונית של מי שמציג את עצמו יותר ממה שמגיע לו; מקור השימוש הסלנגי המדויק אינו ודאי.

דוגמה: "הוא סתם התעטש ונשכב על הריצפה, איזה ארטיסט".

סבך. קשר שאי אפשר לפתוח, בין אם זה חוטים של אוזניות בכיס ובין אם זה מצב בחיים שנהיה כל כך מסובך שאתה כבר לא יודע מאיפה להתחיל. הבלגן הוא כשהכל מפוזר, הפלונטר הוא כשהכל קשור אחד בשני.

מקור: מיידיש: פּלאָנטער (plonter), סבך או קשר, מהפועל פּלאָנטערן, להסתבך. המילה הגיעה ליידיש מפולנית (plątać, לסבך) ונכנסה לעברית המדוברת עם העולים ממזרח אירופה.

כתיב נוסף: פלאנטר

דוגמה: "שאלתי אותה למה היא לא מדברת עם אחותה, ויצא לי פלונטר של עשרים שנה של ריבים משפחתיים".

להגיד על אדם מסוים שהוא מטומטם, או בור, או אידיוט, בשפה יפה ומתחכמת.

מקור: ביטוי עברי גבוה (מלשון "רפה" – חלש) שמשמש בציניות במקום "טיפש".

הגזמה של: רפה הבנה, שבור, גזור, מעוך.

מקור: מהמילה העברית "מרוסק" – בהגזמה, מי ששבור לרסיסים מעייפות או מרוב צרות.

אמיתי, מקורי, הדבר האמיתי בלי זיופים. כשאומרים על מישהו 'אסלי', מתכוונים שהוא אמיתי עד העצם. כשאומרים את זה על מוצר, מתכוונים שהוא לא חיקוי מהשוק. תואר שאפשר לתת רק למי שמגיע לו, ולכן הוא מגניב במיוחד.

מקור: מערבית, أصلي (aṣlī), שפירושה מקורי או אותנטי, מהמילה أصل (aṣl), שורש או מקור. המילה נכנסה לסלנג הישראלי דרך הדיבור היומיומי והשפעת הערבית.

דוגמה: "הוא אסלי, אם אמר שיבוא, הוא יגיע גם אם ירד שלג".

כתיבת תגובה