יימח שמו

מה זה

יימח שמו

ההגדרה עבור

יימח שמו

הקללה הכי כבדה בארגז הכלים — משאלה ששמו וזכרו של מישהו יימחקו מהעולם. במקור שמורה לאויבים היסטוריים, אבל ביומיום שולפים אותה גם על השכן שחוסם את החניה. בכתב מקצרים אותה ל-ימ"ש אחרי שם של מישהו שנוא במיוחד.

מקור: מהמקרא — הביטוי נשען על "יִמַּח שְׁמָם" (תהלים קט, יג) ועל הציווי למחות את זכר עמלק; בספרות העברית הרבנית התקבע הצירוף "ימח שמו וזכרו" (ימ"ש) כקללה על שונאי ישראל, ומשם עבר לשפת הדיבור.

כתיב נוסף: ימח שמו, ימ"ש, ימח שמו וזכרו

דוגמה: "מי שגנב לי את האופניים מהלובי — יימח שמו".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

בזמן הקרוב. לא באמת חמש דקות. כשאומרים עשר, חמש או שתי דקות, תדעו שמדובר בד"כ בשקרנים. כשנוקבים במספר ספציפי, תדעו בד"כ שמדייקים.

דוגמה: "חמש דקות אצלך".

מקור: ביטוי עברי מדובר על הזמן הישראלי הגמיש.

נדיר שישתמשו בזה פרקטית כ"בית בושת" – המונח המקורי שלשמו הגענו. בדרך בא לתאר עבודה ערבית, יחס מסריח, אנשים פקקט או בכללי חרא.

דוגמה: "הלכתי לביטוח לאומי. בית זונות מה שקורה שם. אנשים נכנסים בלי תור, מקומבנים, בלאגנים ואפילו הייתה קטלה אחת. חייבים לסגור את המקום".

מקור: ביטוי עברי וולגרי לבלגן מוחלט.

כשהחופר במשרד מתחיל לדבר ואתה כבר מרגיש איך הזמן נעצר – זו חפרנות. אותו סיפור, שלוש פעמים, עם פרטים שאף אחד לא ביקש. הקרוב המשפחתי של הנודניק, רק עם יותר מילים.

מקור: מהפועל העברי "לחפור" – לדבר ארוכות על משהו כאילו חופרים בור שאין לו סוף. "חפרנות" היא שם העצם שנגזר מ"חפרן".

דוגמה: "ישבתי איתו עשר דקות על קפה, קיבלתי חפרנות על הארנונה שלו, בא לי לברוח".

ביטוי לאדם שמאבד את זה כשהוא מתעצבן וצורח בקולי קולות.

לדוגמא: המורה צרח את נשמתו על עידן כשקיבל ציון נכשל במבחן.

מקור: ביטוי עברי מדובר.

הודעה קצרה שמטרתה להזכיר למישהו שאתה קיים או לבדוק שהוא זמין. "שלח לי פינג" פירושו תן סימן חיים.

מקור: אנגלית: ping, במקור צליל של סונאר. מכאן הפקודה ברשתות מחשבים לבדיקת חיבור (שנות ה-80), ומשם נכנסה לסלנג העברי של עולם ההייטק והרשת.

דוגמה: "תשלח לי פינג כשאתה מגיע ואני ארד".

יש לו מספיק סקס בבית או במערכות היחסים בהן הוא נמצא. בדרך כלל גם יהיה עייף. במקרה הזה, האדם חייב להיות מחוץ למערכת יחסית זוגית מונוגמית, גרוש, רווק או אלמן. נשוי, במיוחד עם ילדים קטנים, לא נחשב.

דוגמה: "באתי לדני, ישבנו קצת לפני המסיבה. בסוף הוא היה עייף מדי בשביל לבוא, הבריז לי. הבנאדם שבע, לא צריך יותר כלום בחיים מאז שהוא התחיל לצאת עם אינה".

מקור: מהמילה העברית "שבע" (מלא, שאינו רעב), בהשאלה מינית.

האגודל למעלה של הרשתות החברתיות, וגם המטבע של הדור הנוכחי. לתת לייק זה להגיד "ראיתי, אהבתי" בלי להתאמץ, ולקבל לייק זה להרגיש שהחיים שלך קצת שווים. מי שלא קיבל לייקים מרגיש לפעמים לוזר.

מקור: מהאנגלית like ("אהבה", "אוהב"), מכפתור ה-Like של פייסבוק שהושק ב-2009. התקבע בעברית כמו שהוא, גם כפועל: "לייקקתי".

דוגמה: "העליתי תמונה מהחופשה, יש רק שלושה לייקים, ואחד מהם של אמא".

הרגע שבו אתה צופה במשהו – סטורי, וידאו, או אפילו סיטואציה חיה – שכל כך מביך שהבטן שלך מתכווצת. קורה בעיקר כשמישהו מתאמץ יותר מדי להיראות מגניב ומגיע בדיוק להפך.

דוגמה: "הוא שם שיר רומנטי בסטורי לאקסית שלו עם תיוג… קרינג' ברמות שלא ראיתי כבר זמן".

מקור: מאנגלית: cringe, "להתכווץ" (ממבוכה). הפך לאחת מילות הסלנג הנפוצות ברשתות החברתיות.

היכולת הנדירה להיות שמח בשביל מישהו אחר בלי שקורה לך כלום בפנים. בישראל זו פעולה שדורשת מאמץ פיזי, ולכן מי שמצליח לפרגן נחשב אדם גדול, ומי שלא מצליח פשוט אומר חארטה על ההצלחה של האחר ומתקדם בחיים.

מקור: מיידיש: פאַרגינען (fargin), "לא לקנא, לשמוח בהצלחת האחר". אחת המילים היחידות בעולם לתחושה הזו.

דוגמה: "אחי הוא קיבל קידום, בוא תפרגן לו רגע במקום לנתח למה זה לא בטוח קידום אמיתי".

הרבה כסף, במיוחד בהתחשב בנסיבות.

דוגמה: "עזרתי לאיזה בחור עשיר עם כמה דברים בגינה. עשיתי ג'ובה בעבודה הזאת".

מקור: מערבית: ג'וּבָּה, במקור גלימה או מעיל רחב. התגלגל לסלנג כ"חבילה גדולה" של כסף.

כינוי חיבה שנדבק לסוף כמעט כל משפט, בלי קשר למידת הקרבה האמיתית. בין חברים זה חם ומחבק, ובפה של מישהו אחר זה יכול להישמע גם סרקסטי, כמו "תירגע חביבי". קרוב משפחה של יאללה מבחינת תדירות השימוש.

מקור: ערבית, מהמילה حبيبي (חביבי) שפירושה "אהובי". נכנסה לעברית המדוברת מהשפה הערבית ומהמפגש היומיומי בין דוברי השפות.

דוגמה: "בוא חביבי, תשב, תאכל משהו, אתה נראה גמור".

גם יכול להגיע בנקבה, "אין לה בעיה". אומר – יש לו או לה בעיה, רק תעלו על זה מהר, ואז הם הרסו את כל הבילוי.

דוגמה:

"לאן את רוצה לצאת היום?".

– "אין לי בעיה עם כלום, מה שאתה רוצה. מה בא לך?".

מקור: ביטוי עברי מדובר בשימוש אירוני.

כתיבת תגובה