רמבו

מה זה

רמבו

ההגדרה עבור

רמבו

מי שמתנהג כמו גיבור אקשן – נכנס לבד לכל עניין, לא מחכה לאף אחד ובטוח שהוא יסדר הכל בכוח. בצבא זה החייל שרץ קדימה בלי לחכות לפקודה, באזרחות זה מי שנכנס לוויכוח עם שלושה מאבטחים. לפעמים מחמאה לקשוח אמיתי, ולרוב עקיצה על מי ששם את עצמו בסכנה בלי סיבה.

מקור: מהדמות ג'ון רמבו, גיבור סדרת סרטי האקשן שהחלה ב"דם ראשון" (First Blood) מ־1982, בגילומו של סילבסטר סטאלון.

דוגמה: "תירגע רמבו, זה רק תור בקופת חולים, לא צריך לפרוץ פנימה".

אהבתם?

מונחים נוספים באתר

בכלל לא מעניין.

דוגמה: "זה שהלכת להורים שלך לאכול גפילטע פיש מעניין לי את התחת".

מקור: ביטוי עברי וולגרי.

מי שמצליח להפוך כל קטע קטן, כמו עיכוב של חמש דקות או סלט בלי זיתים, לטרגדיה לאומית. הכול אצלו או הסוף העולם או הרגע הכי יפה בחיים, ואין אמצע. בדרך כלל גם יש לו קהל שהוא ממש לא ביקש, אבל מקבל בכל מקרה.

מקור: מאנגלית: drama queen, ביטוי שנכנס לעברית דרך תרבות הפופ האמריקאית.

דוגמה: "היא שלחה לי שבע הודעות קוליות כי הקפה שלה היה פושר, איזו דרמה קווין".

קיים יחסי מין אותם הסתיר מן הסביבה, או קיים יחסי מין שלא במסגרת הזוגיות.
דוגמה: חיים שובב גדול, נתן בסתר במחנכת של הבת שלו.
דוגמת בונוס: רמי נותן בסתר בג׳מיל הגנן מבלי שאשתו יודעת.

מקור: משחק מילים על "מתן בסתר" – צדקה בעילום שם.

מצב רוח של "אין לי כוח לכלום ובא לי להסתכל על התקרה". לא ממש דיכאון, יותר כמו פלופ קטן בנשמה אחרי שהתוכניות של הערב התבטלו ברגע האחרון.

מקור: מהשורש ב-א-ס, שנולד מ"באסה" – מילה שמקורה בערבית, ככל הנראה מ"בַּאְס" (צרה, רעה). ממנה התגלגלו בעברית הפועל "לבאס", התואר "מבאס" וגם "מבואס".

דוגמה: חבר 1: "מה קורה איתך, למה הפרצוף?" חבר 2: "מבואס אחי, הפיצה הגיעה בלי תוספות".

היד הקטנה שתלויה אצל סבתא בסלון ומגנה מפני עין הרע. ובשפה היומיומית, קריאה שאומרים אחרי שמישהו מחמיא (או אחרי שמשהו הצליח מדי) כדי שלא תיפול עליו עין רעה. "חמסה חמסה" והכול בסדר.

מקור: ערבית, خمسة (חַמְסָה), "חמש", על שם חמש האצבעות של הכף. הקמע והביטוי נפוצים בקרב יהודים ומוסלמים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ומשם נכנסו לעברית.

דוגמה: "איזה תינוק מתוק! חמסה חמסה, שלא תיפול עליו עין".

מצב מביך, מחפיר או שפשוט נגמר באסון. "איזה ביזיון!" אומרים על משחק שנגמר ב-5:0, על חתונה עם אוכל גרוע, או על כל דבר שאין לו הצדקה. הרבה יותר דרמטי מ"אה, לא נורא".

מקור: מהעברית "בזיון" (שורש ב.ז.ה, "לבזות"), בהגייה יומיומית עם י. המילה קיימת בעברית ההיסטורית והפכה בסלנג לקריאת ביטוי.

כתיב נוסף: בזיון

דוגמה: "הם הפסידו בבית לקבוצה מהליגה השנייה, איזה ביזיון".

לוותר באמצע, לסגת מעמדה, או פשוט לא לעמוד במה שהבטחת. אפשר להתקפל בוויכוח, בעסקה, ואפשר גם להתקפל מהמסיבה בעשר בערב. פשלן מקצועי מתקפל בערך שעה אחרי שאמר "סמוך עליי".

מקור: מהפועל העברי "להתקפל" – כמו כיסא מתקפל, לוותר ולהתכווץ.

דוגמה: "אמר שהוא בא לעזור להוביל, ובסוף התקפל בבוקר עם כאב גב".

נאמר בדרך כלל בצורה בה גברים מתנשאים על דרך החשיבה של נשים. אומרים את זה בשתיים-שלוש אוקטבות גבוה יותר מהקול הרגיל.

בת הזוג: "תגיד, למה יש רק אדם אחד עם חולצה ורודה על המגרש?".

בן הזוג: "אישה, חלאס לשגע אותי".

מקור: ביטוי עברי מדובר בעל אופי סטריאוטיפי.

  1. אדם שבאמת איבד את זה.
  2. כינוי למוצר שלא עובד יותר.

לדוגמה:

רועי: "שמעי, נתן התפגר סופית"

מאיה: "שמע הוא תמיד היה שם. רק האם די גמר אותו".

דוגמה 2:

"אחי האוזניות לא עובדות יותר. נראה לי התפגרו סופית".

מקור: מהפועל העברי "להתפגר" (למות, בהקשר של בעלי חיים), שמשמש בסלנג לבני אדם ולמכשירים.

הכוונה במקור היא ליוונית. המונח גם משמש את מי שמתגזען על יוונים, שהם עצלנים.

דוגמה: "הבנק עוד יוריד אותך מנכסיך, ומרוב מכתבים מהוצאה לפועל תתחיל לדבר בשפת החובות".

מקור: כינוי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד.

ימי מחלה בצבא: הרופא בדק אותך, השתכנע שאתה באמת חולה (או לפחות משתעל ממש משכנע), ושלח אותך הביתה לכמה ימים. "לקבל גימלים" זה החלום של כל טירון באמצע שבוע שטח, ומי שמביא גימלים כל שבועיים מקבל מהר מאוד שם של ג'ובניק.

מקור: צה"ל — הכינוי בא מהאות ג' (גימל), שבה סומנו ימי מנוחה בבית ברישום הרפואי הצבאי. ההסבר המדויק לבחירת האות אינו ודאי, אבל הביטוי מוכר לכל מי שעשה צבא.

כתיב נוסף: גימל, ימי גימלים

דוגמה: "מה, שוב לא באת לבסיס?" "אחי, יש לי שלושה גימלים, דלקת גרון".

להשוויץ זה להתרברב, אבל שוויץ כשם עצם זה הרגע עצמו — כשמישהו מכניס לשיחה בכוח את הדבר החדש שקנה. בניגוד לחארטה, בשוויץ הסיפור בדרך כלל נכון, זה פשוט לא מעניין אף אחד חוץ ממי שמספר.

מקור: מיידיש ומגרמנית: schweizer, ככל הנראה בהשפעת הפועל "להשוויץ" שמקורו ביידיש "שוויצן" – להזיע (מרוב מאמץ להרשים).

דוגמה: "שאלתי אותו מה השעה והוא ענה לי עשרים לתשע לפי הרולקס. איזה שוויץ".

כתיבת תגובה