מישהו שלא מתרגש, לא נשבר ולא מוותר. מי שקשוח הולך לצבא ולא מתלונן, עולה לראש ההר בלי מים. לפעמים משמש בלשון הערכה, לפעמים בציניות לגבי מי ש'קשוח' על הכל.
מקור: מילה עברית מהשורש ק.ש.ה, "קשה". בסלנג קיבלה המילה את המובן של חזק ולא נשבר.
דוגמה: "עשה את כל הטיול על רגל אחת, קשוח".
"הכול טוב". ביטוי שנולד בעולם הדתי והתפשט לכל הסלונים בארץ, גם אצל חילונים שמעולם לא הניחו תפילין. אפשר להשתמש בו בתשובה ל"מה שלומך", או כשמשהו הצליח ואתה מרגיש הקלה.
מקור: עברית, מהמקורות היהודיים, "ברוך ה'" (ברוך אלוהים). כינוי דתי לדיבור שמודה לאל, שנכנס לדיבור היומיומי הישראלי בכל הקהילות.
דוגמה: "מה שלומך?" "ברוך השם, הכול בסדר".
כינוי למקום בו מחנג'רים ישראלים שחושבים שזול שם. במקור זו הסתלבטות על הדיוטי פרי בישראל, אחד המקומות עם השכירות הכי גבוהה בארץ, מול קהל שבוי שרוצה לקנות דברים. אז מה אם אין 17% מע"מ, יש שכירות פי שבע, שמגולמת במחיר.
דוגמה: "דפקו לך ג'יימס ריצ'רדסון אחי. היית שם, כולך צמא ורעב, והמוכר ראה את זה ומכר לך שווארמה ב-75 ש"ח. אין מה לעשות, בחיים לא מגיעים יותר מדי רעבים וצמאים למסעדה".
מקור: משחק מילים על רשת הדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון.
הבנאדם שלא יודע מתי לעצור. הוא לא סתם חופר — הוא מגיע עם פנס ראש, כלונסאות ומכרה שלם. שאלת אותו בנימוס מה נשמע, ועכשיו אתה בדקה השבע-עשרה של סיפור על החניה שהוא מצא ליד הבית.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", במובן של לדבר ארוכות על אותו נושא.
דוגמה: "אחי תציל אותי ממנו, הוא חופר עליי חצי שעה על הקרוספיט שלו".
אני לא יודע איך להכיל את המחמאה, אז תפסיק.
דוגמה:
"הבן שלך עשה עבודה טובה היום באימון".
– "די, תמשיך".
מקור: ביטוי עברי מדובר.
נהוג להגיד את זה כשהלך העסק, אין כבר עניין, הסיפור נגמר.
דוגמה: "5-0 לאנגליה על ישראל. ראחת פלסטין".
מקור: מערבית: רַאח (راح), "הלך" – "הלכה פלסטין", כלומר הכל אבוד.
ככל שיותר ארוך – ככה פחות מרשים. נאמר הרבה פעמים בציניות. לא מעניין. אם היית יכול לחנוק את מי שאמר את מה שאמר לפני שנאמר 'וואו' לחדר, כנראה שהיית עושה את זה.
מקור: מאנגלית: wow, קריאת התפעלות – כאן בשימוש אירוני.
לאבד את זה לגמרי, בבת אחת, בלי אזהרה מוקדמת. זה לא סתם ג׳ננה — זה הרגע שבו הבנאדם עובר מ־0 ל־100 בגלל משהו קטן לחלוטין, כמו שמישהו לקח לו את החניה.
דוגמה: "אל תזכיר לו את המשחק של אתמול, עף לו הפוני מזה".
מקור: ביטוי עברי מצחיק שנולד ככל הנראה בבתי הספר: כאילו הפוני (רעמת השיער הקדמית) עף מהראש מרוב עצבים.
הגרסה המשודרגת של סתם שטויות — כשמשהו כל כך לא רציני שאפילו לא שווה להתייחס אליו. אם חרטטן מספר לך משהו, יש סיכוי טוב שזה חארטה בארטה. בעצם זה בן דוד רחוק של שטויות במיץ עגבניות, רק עם יותר ביטחון עצמי.
דוגמה: "אמרו לי שהוא קנה את הדירה במיליון שקל בתל אביב, חארטה בארטה".
מקור: "חארטה" מערבית (שטויות), ו"בארטה" היא הכפלת חריזה (כמו "שמונצס-מונצס") שמדגישה את חוסר הרצינות.
בלגן שלם שנוצר מכלום, בדרך כלל כי מישהו לא סגר משהו בזמן. הסמטוחה תמיד מתחילה בקטן — הודעה אחת בקבוצה שלא הובנה נכון — ונגמרת בשלושה אנשים שנוסעים לאותו מקום בשלוש שעות שונות. אם יש פשלן אחד בסביבה, אפשר להיות בטוחים שהוא באפיצנטר של הסמטוחה.
מקור: מקור המילה אינו ודאי; ככל הנראה מעברית מדוברת עם צליל לועזי, בהשראת מילים כמו "סמרטוט" ו"מהומה".
דוגמה: "מה קרה עם ההזמנה למסעדה?" "עזוב, נהיה שם סמטוחה, בסוף אכלנו פלאפל".
אדם שטוב לו, עושה טוב לאחרים, ולא צופר בכביש, אלא אם מדובר בתאונה.
מקור: מהמקורות: "צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו" – שאלה תיאולוגית מהתלמוד (ברכות ז').
לדוגמה:
רועי: "שמעי, נתן התפגר סופית"
מאיה: "שמע הוא תמיד היה שם. רק האם די גמר אותו".
דוגמה 2:
"אחי האוזניות לא עובדות יותר. נראה לי התפגרו סופית".
מקור: מהפועל העברי "להתפגר" (למות, בהקשר של בעלי חיים), שמשמש בסלנג לבני אדם ולמכשירים.
