כשמשהו מקבל הרבה יותר הייפ ממה שמגיע לו. מסעדה שכולם מעלים ממנה סטורי, סדרה שכולם מתים עליה, יעד שכולם טסים אליו — ואתה מגיע ו… בסדר? נחמד? אבל ממש לא שווה את כל הרעש. ההפך שלו הוא "אנדרייטד": משהו טוב שלא מקבל מספיק כבוד.
מקור: מאנגלית — overrated, "מוערך יתר על המידה" (over, "יתר", ו־rated, "מדורג"). המילה נכנסה לעברית המדוברת דרך אנגלית של רשת, ספורט ותרבות פופ.
כתיב נוסף: אוברייטיד
דוגמה: "כולם אמרו לי שהשווארמה שם הכי טובה בעיר. אוברייטד, אכלתי טובה יותר בתחנה המרכזית".
לבטל מישהו: להפסיק לעקוב, לחרים ולהכריז ברשת שהוא "גמור" אחרי שאמר או עשה משהו שלא עבר. אפשר גם "לקנסל" תוכנית, ובעיקר פגישה עם מישהו ברגע האחרון, מה שקצת מזכיר ביזיון חברתי קטן.
מקור: אנגלית, cancel, "לבטל". המשמעות של ביטול חברתי ברשת (cancel culture) התפשטה מהרשתות האמריקאיות לעברית של הצעירים.
כתיב נוסף: קנסל, קנסול
דוגמה: "אחרי הציוץ ההוא כולם עשו לו קאנסל, אפילו אמא שלו הפסיקה לעקוב".
בתרגום המילולי נייעס הוא חדשות. מעין ניוז שבאידיש נאמר נייעס. אבל לא רק, נייעס הוא גם רכילות.
דוגמה: מה הנייעס עם האדמו"ר מגור? כלומר, מה הבלאגן שקורה כעת בחצר של חסידות גור.
מקור: מיידיש: נייעס (nayes), "חדשות".
אנחנו נצא החוצה בשביל ללכת מכות.
"אתה מעצבן אותי ואתה חתיכת ילד זין. בוא החוצה, רק רוצה לדבר איתך"
מקור: ביטוי עברי מדובר: הזמנה לצאת החוצה ולסגור חשבון במכות.
הלך למקום ממש מסוכן כדי לספר על זה לאנשים אחרים.
דוגמה א':
רועי: "אחי, נראה לי שאני נכנס לג'נין לקנות חומוס ממחבל ולדבר איתו קצת"
דן: "למה אתה עושה איתי אנגל?"
דוגמה ב':
ניב: "שמעתי שיש חיות מגניבות ליד צ'רנוביל. אני מת לבקר שם ולצלם את החיות האלה"
אפרת: "למה לך? מה אתה איתי אנגל?"
מקור: על שם העיתונאי אנגל, שמוכר מכתבות מאזורים מסוכנים.
קללה ערבית שנכנסה לעברית וקופצת בעיקר בשיחות עצבניות. בערבית המשמעות פוגענית מאוד, ובעברית היומיומית היא משמשת לפעמים סתם כקריאת כעס או תדהמה. עדיף לא להגיד אותה למישהו בפנים.
מקור: ערבית: أخو شرموطة (אח'ו שרמוטה), בתרגום מילולי "אחיה של זונה". נכנסה לעברית בעיקר דרך שיחות רחוב ושירות צבאי.
כתיב נוסף: אחו שרמוטה
דוגמה: "אחושרמוטה, שוב הפקק הזה, אני מאחר לפגישה".
גם נקרא חצי עבודה, עבודה לא משהו, או עבודה בה חיברו בין שני דברים שלא אמורים להתחבר, או כל מה שיכול להעיד שקבלן ערבי או עובדים ערביים ביצעו את העבודה.
דוגמה: "תקעו לך פה את ברז המים ממש קרוב לחשמל והילד שלך יכול להפוך לפחם מהר מאד. בחיים שלי לא ראיתי עבודה ערבית כזו".
מקור: ביטוי גנאי עברי נפוץ בעל אופי סטריאוטיפי. מוצג כאן לצורך תיעוד בלבד.
מצב שגורם לך להתכווץ מבפנים ולרצות שהאדמה תבלע אותך. יכול להיות שאמרת משהו שלא היה צריך, נפלת בפומבי, או סתם עשית שטות שגרמה לכולם סביבך לסגור לך את הצילום. המילה לקוחה מהערבית, אבל זה עשרות שנים שהיא חלק בלתי נפרד מהסלנג הישראלי ולא הולכת לשום מקום.
מקור: מערבית: פַדִיחָה (فضيحة), "שערורייה" או "בושה".
כתיב נוסף: פאדיחה
דוגמה: "אחי, ניגשתי לבחורה בבר, פתחתי איתה בחיוך — ואז ראיתי שהיא עם בן הזוג שלה. פדיחה על כל החיים."
ביטוי שאומרים לאנשים שהם בעיקר מציקים, בזמן שהם מציקים.
דוגמה: "סתום ת'פה, יא זין בעין".
דוגמה בונוס: "לך 'זדיין יא זין בעין".
מקור: ביטוי עברי וולגרי.
נהוג להגיד את זה כשהלך העסק, אין כבר עניין, הסיפור נגמר.
דוגמה: "5-0 לאנגליה על ישראל. ראחת פלסטין".
מקור: מערבית: רַאח (راح), "הלך" – "הלכה פלסטין", כלומר הכל אבוד.
לא מסייע ולא מזיק. בעצם לא עושה כלום.
"תראה את בני. הוא ממש למלם. יישאר חייל פשוט לנצח".
מקור: מהסלנג הצבאי, ככל הנראה ראשי תיבות של "לא מועיל, לא מזיק".
הגרסה האנושית של הודעה קולית באורך ארבע דקות. זה לא שהוא חופר פעם אחת ביום קשה — זו פשוט הזהות שלו. נכנס לשיחה, פותח נושא, ולפני שהספקת להבין מה קרה עברו עשרים דקות ואתה מחפש דרך יציאה מנומסת. אצל חפרן אמיתי אין נושא קטן, הכל הופך לחפירה מלאה עם רקע היסטורי.
מקור: מהפועל העברי "לחפור", עם סיומת "-ן" שמציינת בעל תכונה קבועה.
דוגמה: "אל תשב לידו באוטובוס, הוא חפרן, תגיע לתל אביב ותדע הכל על הדוד שלו מהצבא".
